הנהלת הוועד האולימפי אישרה את הקריטריונים להשתתפות בפריז 2024 .
הוועד האולימפי בישראל יגדיר את הקריטריון הבינלאומי כקריטריון המכריע, אליו תתווסף הוכחת יכולת בשנה האולימפית.
הנהלת הוועד האולימפי בישראל אישרה את המלצת הוועדה המקצועית בראשותה של שחיינית העבר האולימפית עדי ביכמן ומנהלת היחידה לספורט הישגי להגדרת הקריטריונים למשחקים האולימפיים פריז 2024 למשלחת האולימפית.
הדיון בנושא החל מיד בסיומם של משחקי טוקיו – בניתוח תהליכי ההכנה והתוצאות – על ידי היחידה לספורט הישגי ובדיונים ומפגשים מקצועיים עם אנשי המקצוע ,המאמנים וראשי הענפים במטרה להסיק מסקנות אופרטיביות לקראת פריז 2024.
אחרי הקמת היחידה לספורט הישגי בסוף שנות ה -80 ,נקבע הקריטריון הישראלי כסף כניסה נוקשה יותר למשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים, שמטרתו לעצב את המשלחת למשחקים האולימפיים כבעלת סיכויי הצלחה גדולים ולמגר את תופעת ה"השתתפות בכבוד" ושהקריטריון הינו רק קו הזינוק והציפייה מהמשתתפים היא להתברג ב -2/1 העליון של המתחרים ולזכות במדליות אולימפיות.
בשנים האחרונות ישנה הקשחה מהותית של הקריטריון הבינלאומי הן בגלל השוויון המגדרי הצפוי לראשונה אי פעם במשחקי פריז 2024 והן בשל הגדלת כמות הענפים מ -28 ל -32 .אלה, לצד המגמות ההישגיות החיוביות בספורט האולימפי בישראל, הובילו לבחינה מחדש של המדיניות, לאור המטרות ארוכות הטווח.
בארבעה חודשים האחרונים, התנהלה עבודה אינטנסיבית שהחלה בוועדת ההיגוי של הוועד האולימפי לגיבוש מדיניות ההישגית האולימפית, וועדה הכוללת את יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד, המנכ"ל גילי לוסטיג, מנהלת היחידה לספורט הישגי דני אורן, יו"ר הוועדה המקצועית עדי ביכמן והמנהל המדעי של הוועד האולימפי מולי אפשטיין.
לאחר שהיחידה לספורט הישגי הציגה נתונים רבים הנוגעים לכמות הספורטאים שלא עמדו בקריטריון הישראלי, לחריגים, לסטטיסטיקה של הצלחות ואכזבות המשלחות בשנים האחרונות וכן השוואה בין הקריטריון הבינלאומי בכל הענפים לקריטריון הישראלי, נדון הנושא לעומק בוועדה המקצועית של הוועד האולימפי והוחלט לזמן מאמנים.ות, מנהלים מקצועיים ומנכ"לים.ות של איגודים נבחרים המייצגים אוכלוסיות שונות מבין 32 הענפים האולימפיים ולשמוע את דעתם בנושאים השונים.
חלק מהשאלות שנחקרו היו:
1 .כיצד משרת הקריטריון את הישגי הספורטאים באולימפיאדה?
2 .מה הקריטריון משרת? הוכחת יכולת בתהליך, מכוון לתחרויות מטרה ועוד
3 .האם הקריטריון הישראלי דוחף את המערכת למעלה? מייצר מגמה והגבהה.
4 .האם יש משמעות שלילית לספורטאי המשלחת כאשר חלק מהם אינם בעלי סיכוי ממשי להצלחה?
ומהצד השני, התעניינה הוועדה להבין איזה תפקיד יש להשתתפות של ספורטאי או ענף במשחקים אולימפיים בתהליך הכנה של הספורטאי או הספורטאית לעיתוי בו יהיו בעלי סיכוי למדליה, או שהענף יוכל להצמיח נבחרת רחבה יותר?
בסופו של תהליך, חברי הוועדה המקצועית בה חברים מגוון רחב של אנשי מקצוע אולימפיים וספורטאי עבר בשיתוף עם חברי מנהלת היחידה לספורט הישגי בה חברים נציגי משרד הספורט, נציגי הוועד האולימפי וועדת הספורטאים וכמובן מנהל היחידה לספורט הישגי התכנסו לדיון משותף בו נדונו המדיניות והמטרות שעוצבו בתחילת הדרך, הנתונים שנחקרו, תוצאות ראיונות העומק והתובנות שעלו מכך.
כל אלה התנקזו להחלטה להמליץ בפני הנהלת הוועד האולימפי 3 המלצות:
1 .הקריטריון הישראלי למשחקים האולימפיים בפריז 2024 יהיה זהה לקריטריון הבינלאומי
2 .אין כרטיס חופשי (Wild Card)
3 .עדכון מנגנון הוכחת יכולת וקביעת דרכי ההכרעה במטרה למקסם את ביצועי הספורטאים במשחקים האולימפיים בפריז 2024
יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי בישראל: "בעשור האחרון אנו עדים להתבגרות ולשינוי אמיתי ב -DNA ההישגי בספורט הישראלי, כאשר הנערות והנערים המתחרים בזירה הבינלאומית נולדו למציאות בה ישראל נמצאת בטבלת המדליות האולימפיות, זוכה בעשרות מדליות באליפויות אירופה ועולם בכל מחזור אולימפי בענפים שונים והזכייה במדליות אולימפיות אינן הפתעה אלא ציפייה לאומית. לאחר התהליך המאוד מקיף ומתודולוגי שהובילו יו"ר הוועדה המקצועית עדי ביכמן, מנכ"ל הוועד המנוסה גילי לוסטיג בשיתוף עם היחידה לספורט הישגי – אני סומכת ידיי על ההמלצות החדשות אותן נבחן שוב אחרי פריז 24 ואחרי לוס אנג'לס 28 על מנת לוודא שהן ממשיכות לשרת את החזון והמדיניות ההישגית שלנו".
גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי: "הקריטריונים הבינלאומיים הוקשחו בהרבה מאד ענפים גם בגלל שהתווספו מספר ענפים חדשים ומספר הספורטאים נשאר זהה, וגם בגלל חזון הוועד האולימפי הבינלאומי לשוויון מגדרי. ההחלטה שלנו להעביר את הפוקוס להוכחת יכולת בשנה האולימפית נועדה כדי להבטיח שכל הספורטאים והספורטאיות יגיעו / תגענה בכושר מיטבי למשחקים האולימפיים בפריז 2024".
עדי ביכמן, יו"ר הוועדה המקצועית: "עברנו תהליך מקצועי ושקוף בו היו מעורבים אנשי המקצוע הטובים ביותר בספורט האולימפי בישראל. ערכנו ניתוח מפורט של מה שקורה בארץ בספורט האישי והקבוצתי ביחס לעולם. אני שמחה שההנהלה אישרה את ההמלצות שלנו ואנחנו ממשיכים בכוחות משותפים, בתנופת עשייה, על מנת לעמוד ביעדים שנקבעו לנו לקראת פריז 24 וכבר מניחים את היסודות ללוס אנג'לס 2028" .
דני אורן, מנהל היחידה לספורט הישגי: " אנו סבורים כי הספורט ההישגי בישראל עשה התקדמות רבה מצד אחד, ומצד שני הקריטריונים הבין לאומים הוקשחו באופן הדרגתי ומהווים מדרגה משמעותית לכל ספורטאי השואף להצלחה. בחודשים הקרובים היחידה לספורט הישגי תבנה בשיתוף עם המנהלים המקצועיים בכל ענף את המלצתה לגבי הוכחת היכולת של הספורטאים שיעשו את הקריטריון המוקדם ב 2022 או ב 2023 על מנת להבטיח יכולת מיטבית במשחקים האולימפיים. לזה יתווספו דרכי ההכרעה במקרים בהם מספר ספורטאים מתחרים על כרטיס בודד למשחקים כמו בגלישה, שייט, מרתון וג'ודו".
חברי הועדה המקצועית של הוועד האולימפי:
ליאוניד קאופמן – מאמן שחייה אולימפי בעבר
אוהד בלווה – מאמן סייף אולימפי בעבר
ליאור וילדיקאן – ג'ודאית עבר, חברת הסגל לריו 2016
אילנה קרטיש – מתאבקת עבר אולימפית, ריו 2016 , נציגת וועדת הספורטאים האולימפיים
ויקו חדד, יו"ר אס"א, כדורגלן ומאמן עבר
מיכאל קליין, איגוד הטניס
שי בובר, יו"ר איגוד השייט
ניר שדה, יו"ר איגוד הבדמינגטון
מורן מסיקה, מנכ"לית אתנה
נטע ריבקין, מתעמלת עבר אולימפית
חברי מנהלת הספורט ההישגי:
גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי
חנן דנציגר, סמנכ"ל הישגי במנהל הספורט
עדי ביכמן, יו"ר הוועדה המקצועית בוועד האולימפי
רועי ברקוביץ, מנהל האגף להכשרת
מאמנים ומדריכים במנהל הספורט
נופר אדלמן, נציגת וועדת הספורטאים האולימפיים
פרופ' אורי גולדבורט, נציג ציבור
נציג מכון וינגייט
