מאת: הוועד האולימפי בישראל
שחר צוברי, מה עושה לך הים?"הים בשבילי הוא הכל!
הוא עושה לי פרפרים בבטן בכל פעם שאני יורד אליו. הוא אף פעם לא אותו דבר. תמיד אני מגלה בו דברים חדשים. אני מגיע בכל פעם, שוב ושוב לאותו מקום אבל תמיד הוא משתנה. למדתי שזה מה שאני אוהב" כך
שחר צוברי (33) הגולש האולימפי שב-2008 הדהים את הספורט הישראלי כשזכה במדליית הארד במשחקים האולימפיים בבייג'ינג ולפני כעשרה ימים השיג את הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020.
זו תהיה ההופעה הרביעית של שחר, במשחקים האולימפיים.שחר, נשוי לליאת ואב לניב בת 9 חודשים, נזרק למים באילת כבר בגיל שש. הוריו, אוהבי טבע וים רצו שנעסוק בספורט. הם הבחינו שהוא מאד תחרותי בעיקר בכל מה שהוא יכול לנצח.
"במשחקי שולחן כשנתנו לי לנצח הרגשתי בזה ולא אהבתי ….כבר בגיל 13 נכנסתי למסגרת מסודרת במועדון השייט באילת. ההורים לא רצו שנשב על הברזלים ללא תעסוקה" הוא נזכר.לשחר קשה עם שיגרה. הוא מעיד על עצמו כמי שהוא מתקשה לתפקד עם רוטינה. הוא צריך כל הזמן גירויים סביבתיים חדשים, והים עושה לו את זה…"הים מרגיע. הוא ידידותי. הים הוא מקור האנרגיה שלי לחיים.
יחד עם זאת הים הוא היריב הגדול ביותר שלי. כדי לנצח את המתחרים שלי אני צריך את הים". מעטים הם הימים במהלך השנה ששחר לא יורד לים.
"הימים בהם יש סערות, הם הימים הכי כייפים שלי ובעיקר המאתגרים ביותר".
היתה לו בעבר חוויה מיוחדת בעת שגלש בהוואי והגלים הגיעו לגובה של שמונה מטרים. להמחשה, מדובר בגובה גל כמו גובה של בנין בן שלוש קומות…"בסיום כל יום גלישה כזה, כשנכנסתי למקלחת הרגשתי את המים מרגיעים ומלטפים ואמרתי לעצמי: איזה מזל שחזרתי בריא ושלם ולמחרת כמובן יצאתי שוב.."
הוא נזכר.
שחר הוא מסוג הספורטאים המאמין מאד ביכולתו ובכוח שלו. הוא מאד ביקורתי על מה שהוא עושה והדרך הזו בעיניו הופכת אותו לספורטאי טוב. "גם לאחר הצלחה אינני רואה את חצי הכוס המלאה.
אני אומנם אדם אופטימי מטבעי, אבל תמיד חושב על עוד כמה צעדים להתקדמות. אם לא הצלחתי אני מתעל את עצמי לשיפור במערכי האימון" , הוא משתף אותנו.
המשחקים האולימפיים בטוקיו יהיו הפעם הרביעית של שחר באירוע הזה. היתה לו תחושה במהלך הקמפיין לטוקיו שאנשי המקצוע לא מאמינים שהוא יצליח לעשות זאת שוב. העובדה הזאת לדבריו נתנה לו המון מוטיבציה. העובדה שלא האמינו בו היא זו שנתנה לו אנרגיה והרבה דלק.
"כבר עושה לי חשק לפעם החמישית…. אני ממש לא מסתפק בארבע פעמים בלבד. חשוב לציין שמדובר בענף ספורט שהניסיון בו הוא המרכיב החשוב ביותר. הגיל פחות ובתנאי שמבחינה גופנית הכל בסדר.
כל עוד אני אוהב את מה שאני עושה, ויש לי תשוקה לעשייה ולהצלחה אני אמשיך!" הוא מצהיר.
לאור העובדה שמאחוריו שלוש פעמים במשחקים האולימפיים: בייג'ינג 2008, לונדון 2012 וריו 2016 הוא יודע לקראת מה הוא הולך: "בגלל שאני בעל ניסיון אולימפי, אני מתרגש יותר. מחכה לי תקופה של עבודה מאד קשה ומחוייבות גדולה" אומר שחר, מטבעו בחור רגוע, ששום דבר לא מלחיץ אותו ותמיד עם הרגליים על הקרקע.
במהלך הקריירה העשירה בה זכה במדליית ארד אולימפית (בייג'ינג 2008), בשתי מדליות זהב באליפויות אירופה, אחת מכסף ואחת מארד שילב שחר לימודיים והוא בעל תואר ראשון במימשל ודיפלומטיה.
הוא אוהב מאד להקשיב לתכניות אקטואליה, כאלה העוסקות בפוליטיקה ומתעניין מאד בפסיכולוגיה.מאז הפך לאבא לפני כתשעה חודשים הוא מודע לכך שההצלחה או הכישלון אינם העיקר בחיים. מה שחשוב לו יותר זו הדרך, האשה והילדה, הבריאות והוא מתנהל בהרבה יותר אחריות ובגרות אישית.
מה אנחנו לא יודעים על שחר צוברי?שהוא ביישן ורגיש מאד. הוא מעניק תשומת לב לאנשים. הוא מתרחק מאנשים שנוכחותם בסביבתו משדרת לו לא טוב. "אם אני מרגיש שמישהו עושה לי לא טוב, לא אהיה שם. אני לא משתף אנשים. אני נפתח בשיחה למעט מאד אנשים" הוא מציין.
שחר הוא טיפוס שסומך רק עצמו. "מגיל צעיר אני מתייעץ רק עם ההורים שלי. עצה כנה ואמיתית אני אקבל רק מהם! מגיל צעיר הבנתי שאני צריך לשתף אותם כל הזמן. אני יודע שהם רוצים שאהיה מאושר ושיהיה לי הכי טוב בחיים"!
בהצלחה!
