"ראיון השבוע" עם מתן רודיטי, שחיין המים הפתוחים הבכיר של ישראל

מאת: הוועד האולימפי בישראל

"בתחילת דרכי כשחיין צעיר לא הייתי תחרותי. הלחץ הכביד עלי מאד והיה לי קשה להתמודד עם זה. לאט לאט למדתי לאהוב להתחרות. אני טיפוס רגוע מאד, קר רוח ולפני תחרות אני מרגיש לחץ חיובי.
אני מתרכז, חושב על תכנית המשחה בו אני מתחרה וקופץ למים ממוקד מאד".

כך, מתן רודיטי (בני הרצליה), שחיין המים הפתוחים הבכיר של ישראל שבעוד כשלושה חודשים ימלאו לו 22 סתווים, שרשם את הישגו הטוב ביותר בקריירה באליפות אירופה, גלאזגו 2018 בה דורג במקום החמישי במרחק האולימפי – 10 קילומטרים.

מתן, בוגר תיכון היובל בהרצליה במגמת מחשבים, גדל בבית ספורטיבי.

אביו שמוליק היה כדורגלן בקבוצת הכח רמת גן שבימיה הגדולים בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 זכתה בתארי גביע המדינה ואליפות, לא דחף את בנו לעסוק בכדורגל. הוא נזכר, שהיותו ילד בן ארבע פחד להכניס את הראש למים….שנה לאחר מכן, לגמרי במקרה עברה המשפחה בדרך לאירוע באולם בהרצליה הסמוך לבריכת השחייה ומשום מקום מתן אמר לאביו שהוא רוצה ללמוד שחייה.

אביו שמח מאד ומילא את הבקשה ו"די מהר שכחתי מהפחדים שהיו לי. התאהבתי בשחייה והתקדמתי מבחינה מקצועית לקבוצה התחרותית במועדון יחסית די מהר" , משחזר מתן שהתמקד בזמנו בסגנון הגב והפרפר וזכה במדליות באליפויות ישראל החל מגיל עשר.

בגיל 12 החל לשחות חתירה והתמקצע במקצה ל-400 מטרים. ככל שהתקדם בגיל, התברר שהוא טוב יותר במשחים האירוביים למרחקים ארוכים יותר והמקצוע החזק שלו בבריכת השחייה הוא במרחק ל-1500 מטרים חופשי בו הוא מחזיק בשיא הישראלי החדש 15:17.98 דקות אותו קבע בנובמבר האחרון, שיא בו החזיק במשך 17 שנים שילו איילון שעמד על 15:18.31 דקות.

מתן המתאמן בארבע השנים האחרונות אצל חנן גלעד הפורש לגמלאות בחודש הבא יעבור להתאמן אצל אמיר עופר שהיה עוזרו, מכוון מטרה: לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בטוקיו שנדחו לקיץ הבא.

בתחרות הקריטריון הראשונה לטוקיו שהיתה באליפות העולם בדרום קוריאה בקיץ שעבר, לא הצליח להשיג את הכרטיס הנכסף. הוא דורג במקום ה-20 מה שלא הספיק לו שכן רק עשרת השחיינים הראשונים הבטיחו את מקומם בטוקיו.

היום, במחשבה לאחור, הוא מרגיש שלא מיצה את עצמו. התחרות השניה להשגת הקריטריון אמורה היתה להתקיים ביפן, במאי האחרון, אלא שמשבר הקורונה דחה אותה למאי 2021 ביפן.

עשרת הראשונים בתחרות הזו יזכו בכרטיס האולימפי. " זו מטרה ריאלית מבחינתי. אני בהחלט עשוי לעמוד בה" אומר מתן שמבחינתו דחיית המשחקים האולימפיים לקיץ הבא "נותנת לי הזדמנות להתקדם ולהשתפר ולהגיע כשחיין איכותי יותר לתחרות הקריטריון".

בשנה האחרונה (ספטמבר 2019 עד מרץ 2020) התאמן מתן בסנטה מוניקה, אצל דייב קלשאיימר, מאמן נבחרת ארה"ב במים פתוחים שעבד ועובד עם שחיינים אולימפיים.
"המעבר לארצות הברית היה לא קל עבורי. היו רגעים בהם חשבתי לעצמי מה מתאים לי יותר: להיות בארץ או להתאמן בארצות הברית ? בסופו של דבר החלטתי להישאר שם ולנצל את ההזדמנות המיוחדת שניתנה לי בסיוע איגוד השחייה בצורה המיטבית.

התחרותיות שם גבוהה מאד וזה דירבן אותי מאד. התאמנתי לצד 5 שחיינים איכותיים מאד, בינהם, מי שסיים במקום הרביעי במשחקים האולימפיים בריו 2016 במשחה ל-1500 מטרים חופשי ומי שסיים במקום החמישי במשחה במים פתוחים בריו, הוא משתף.

המשפחה דאגה לו מאד. אמא מזל, עובדת בנק במקצועה, דיברה אתו בטלפון מידי יום…"בסופו של דבר אני יכול לומר שהיה לי תקופה נהדרת בארצות הברית. הריחוק מהבית לימד אותי להיות עצמאי והרווחתי בגדול" הוא מודה, ומספר לנו שהוא מחכה לפתיחת השמיים כדי שיוכל לחזור ולהתאמן שם כהכנה לתחרות הקריטריון.

אורח החיים של מתן מתנהל 24/7 סביב השעון. שבוע אימונים שלו כולל 10 יחידות אימון שחייה, שלושה אימוני כושר גופני ובסה"כ שוחה בשבוע בין 70 ל-80 קילומטרים. אחת לשבוע, בחורף ובקיץ, הוא יוצא לשחות בים במשך כשעה וחצי בשינוי מקצבים.
באימון כזה הוא שוחה בממוצע כ-6 קילומטרים. בימים אלו, כשהמדוזות השתלטו על חופי הים הוא לא שוחה בים. בכל העומס הזה הוא משתדל מאד להקפיד על מנוחה בשעות הצהריים כדי להגיע מוכן לאימון אחר הצהריים.
בששי אחר הצהריים ושבת, הוא נח. מתן מסביר לנו קצת על התנהלות תחרות במים פתוחים במרחק האולימפי ל-10 ק"מ הנמשכת לדבריו כ-1:50 שעות.
לפני התחרות הוא מרוכז בתכנית המשחה שלו. הוא משוחח עם יריביו, בדרך כלל על מצב המים. הקצב בתחרות נקבע בהתאם להיצמדות השחיין לדבוקות. לעתים, הדבוקות צפופות מאד ולפיכך יש הרבה התנגשויות ודחיפות בין השחיינים, עליהן נענשים בכרטיס אדום או צהוב.
"מעולם לא קיבלתי כרטיס צהוב או אדום" מספר לנו מתן ומשתף אותנו בסיטואציות הקורות במהלך תחרות כמו מצב בו הוא מוותר על "הפסקת אוכל" באזור סיבוב בו עומדים המאמנים ומגישים את המזון לשחיינים, בדרך כלל משקה איזוטוני ומנצלים את הזמן הזה לתדרוך מקצועי קצר תוך כדי.

משך ההפסקה כחמש דקות. הוויתור הוא כדי להיות צמוד לדבוקה אתה הוא שוחה. כשהוא מסיים תחרות הוא מרגיש מותש מבחינה פיזית. "אני חייב לשחרר את עצמי בשחייה קלה במשך כרבע שעה.
אם לא, כולי תפוס.." הוא אומר.

מה אנחנו לא יודעים על מתן ?

שעם כניסתו ללימודים בחטיבת הביניים בן גוריון בהרצליה, מחנכת הכתה בה למד, ביקשה מכל תלמיד לכתוב בפתק לשמירה אצלה משהו שהוא רוצה שיתגשם בעתיד. "אני כתבתי שאני חולם לייצג את ישראל באליפויות עולם ואירופה לנוער בשחייה. בסיום הלימודים בחטיבת הביניים המורה חילקה את הפתקים והנה אני הצלחתי לממש את החלומות שלי והיום אני חולם לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים לבוגרים".

שכנער, למד ושינן את האטלס הבינלאומי, ידע את שמות כל ערי הבירה בעולם וידע היכן כל מדינה ממוקמת על פני הגלובוס.

שמתן אמור היה להתחיל לימודים במדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה. בגלל דחיית המשחקים האולימפיים החליט לדחות בשנה את הלימודים.

שהוא מאד אוהב לבלות עם חברים בחוף הים, לשחק אתם מטקות ולתפוס גלים עם הגוף. אגב עם לא מעט שעות בים, מתן שזוף מאד.

שההורים שלו תומכים בו מאד, באים לכל תחרות שלו בארץ ומלווים אותו גם בתחרויות החשובות בחו"ל. לפני תחרות הוא מקפיד סמוך למשחה לדבר אתם.

שאין לו אמונות טפלות כי הוא רוצה להיות נקי ממחשבות של תלות בדבר זה או אחר…שהוא לא שותף במטלות ניהול הבית ביום יום. מוותרים לו, כדי שיהיה מרוכז כל כולו במטרה הספורטיבית אותה הציב לעצמו.

שהוא מעריץ שני שחיינים המסמלים עבורו עבודה קשה והתמדה: את האוסטרלי איאן תורפ' (200 מטרים, 400 מטרים ו-800 מטרים חתירה) שזכה ב-9 מדליות אולימפיות, 5 מהן זהב ואת השחיין האיטלקי גרגוריו פלטריניירי (800 מטרים ו-1500 מטרים) שזכה במדליית זהב ב-1500 מטרים חופשי בריו 2016.

בהצלחה מתן!