מאת: הוועד האולימפי בישראל
"אני חי ונושם ספורט מיום שנולדתי. לא היתה לי זכות בחירה בתחום עיסוק אחר מלבד ספורט, שכן הבית שלנו כל כולו סביב העיסוק בספורט" כך, שחר שגיב, הטריאתלט בן ה-25 המתעתד לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020.
בהיותו ילד בן שמונה, כבר חווה תחרויות טריאתלון. הבילוי המשפחתי בשבתות היה השתתפות בתחרויות. הוא עשה זאת עם אביו שמי שגיב, ספורטאי אולימפי בעבר, שייצג את ישראל בריצת מרתון במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984. "נהנו מאד מהאווירה בשבתות האלו. ידענו שאם אנחנו באים לתחרות אנחנו מקבלים ג'חנון. "
עד גיל 14 עסק שחר במקביל במגוון ענפי ספורט. הוא שיחק הוקי, עסק בג'ודו ורכב על אופני שטח. אף פעם לא ישב בבית. אז, החליט לעבור לאקדמיה למצוינות במכון וינגייט ולהתמקד בטריאתלון.
"ידעתי מה זה להיות ספורטאי, כי גדלתי באווירה כזאת בבית. מילדות הבנתי שלהיות ספורטאי אולימפי זה להיות משהו גדול! ראיתי תמיד את אבא שלי כאליל. אני זוכר שתמיד התגאיתי באבא שלי ואמרתי לכולם: אבא שלי יצג את ישראל במשחקים האולימפיים… הבנתי שגם אני יכול לעשות משהו גדול והחלטתי ללכת על זה בכל הכוח, ולכן עברתי לאקדמיה בוינגייט".
הדרך שלו להצלחות לא היתה קלה. "עד גיל 20 לא פרצתי. לא השגתי תוצאות איכותיות. הייתי מאד מתוסכל מכך שאני לא מצליח להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שלי. זכיתי לתמיכה גדולה ועידוד רב מהבית. בכל התקופה הזאת ההורים אמרו לי: סבלנות. אנחנו מסתכלים קדימה ובגדול. אמא ואבא החדירו בי כל הזמן את האמונה העצמית ואמרו לי: אתה יכול. אף פעם לא נתנו לי ליפול. הם תמיד אמרו לי שאנחנו באים לעשות משהו גדול ואני חייב לגלות סבלנות. היום אני מבין עד כמה הם צדקו!"
תמהיל האימונים של שחר בשבוע כולל 30 שעות אימון. הוא רץ מידי יום 15 קילומטרים, רוכב שעתיים על אופניים ובאימון ערב שוחה 5 קילומטרים. הוא מקפיד מאד על תזונה ושתיה נכונה. הוא אוכל ושותה רק מה שמתאים לגוף שלו. הוא נעזר במוצרים של הרבלייף נותנת החסות האישית שלו בתחום התזונה.
את היום הוא מסיים תמיד על ג'קוזי.
הגוף שלו לדבריו רגיל לעבוד בעצימות גבוהה מאד לאורך זמן והוא אינו מרגיש עייפות יתר.
בזמן תחרות, "כשאני צריך להפיק מעצמי את המקסימום, אני מדבר עם עצמי ומצייר לעצמי תמונות שאני משיג את המטרות המקצועיות שהצבתי לעצמי. אני תמיד חולם בגדול".
בהצלחה!
