מאת: הוועד האולימפי בישראל
"בקיבוץ גזר בו גדלתי בו אני חי, כל ילד מגיל הגן הולך עם מחבט בייסבול ביד. ילדים, ילדות נשים וגברים חברי הקיבוץ, ואנחנו כ-250 במספר, כולם שיחקו ומשחקים בייסבול וסופטבול" , כך אלון ליישמן, שחקן הנבחרת האולימפית של ישראל בבייסבול שחגג לפני כחודש את יום הולדתו ה-31.
אלון נולד בארה"ב כשהמשפחה עשתה בשליחות מטעם הסוכנות היהודית. חודש אחרי הלידה, המשפחה סיימה את השליחות בת השנתיים וחזרה לקיבוץ. אביו שיחק בייסבול, אמו שיחקה סופטבול, לאחותו הבכורה אין קשר לספורט ואחיו האמצעי שיחק בקיבוץ עד גיל 16. אלון, בן הזקונים במשפחה משחק בייסבול מגיל ארבע. בהיותו בן שש כבר שיחק בליגה עם ילדים גדולים ממנו בני 8-10. בגיל שמונה עבר לקבוצה נוספת של גילאי 10-12. בכל תקופת ילדותו ונערותו שיחק במקביל בשתי ליגות. בהיותו תמיד הצעיר שבחבורה היה לו יתרון וכך התאפשר לו, לאורך כל הדרך, לשחק בקבוצה צעירה ובקבוצה בוגרת יותר.
בגיל 16 החל אלון לשחק בליגת הבוגרים. הוא הצטרף לקבוצה מרעננה כיוון שקבוצת הבוגרים בגזר שיחקה רק סופטבול, הבחור הצעיר האנרגטי הזה לא נח לרגע. הוא שיחק במקביל בשלוש קבוצות: הוא שיחק בשתי קבוצות בייסבול (בוגרים ונוער) ושיחק גם בקבוצת הבוגרים של הקיבוץ בסופטבול. מגיל עשר כבר הצטרף לנבחרות הצעירות של ישראל ובגיל 18 הצטרף לנבחרת הלאומית הבוגרת.
לאלון יש שעות רבות על המגרש. בימים אלו, של משבר הקורונה ההתנהלות המקצועית שלו שונה. הוא מקפיד על אימון כושר מידי יום עם חברו לנבחרת ישראל אסף לוננגרט. בנוסף הוא מאמן צעירים בעיקר בקיבוץ, מאמן את נבחרת ישראל עד גיל 23 ומאמן אישי לשחקני הנבחרות הצעירות.
"בייסבול עבורי זה כל החיים. מגיל צעיר חלמתי לעשות קריירה בארה"ב" מספר לנו אלון בעל תואר ראשון בלימודי היסטוריה, פוליטיקה וממשל באוניברסיטת קליפורניה בסגן דייגו, בעל ניסיון כשחקן בליגה הראשונה בצ'כיה ואחריה החל את הקריירה שלו בליגת המכללות בארה"ב.
אלון נזכר במשחק הפתיחה שלו בליגה הזו, רגע שכל כך חיכה לו. הוא ניפצע ביד. הוא קרע רצועה במרפק ביד הזורקת שלו (יד ימין) והיה מנוטרל מכל פעילות במשך כשנה וחצי. כשחזר לפעילות סדירה הוא הרגיש שמהירות זריקת הכדור ירדה באופן משמעותי והכאבים החזקים לא פסקו.
הוא לא ויתר, והמשיך לשחק עם נשיכות שפתיים. כך המשיך לשחק במשך שתי עונות. "העדפתי לא ללכת לרופא. הקבוצה היתה מועמדת לזכייה באליפות ומבחינתי הקבוצה קודמת לכל ורציתי להיות שותף למאמץ ועשינו זאת. זכינו באליפות".
אחרי שהקבוצה אכן זכתה בתואר האליפות, הוא קיבל הצעה לעבור לסן דייגו. אחרי חצי שנה של טיפולי פיסיותרפיה אינטנסיביים הוא נשלח בלית ברירה לניתוח במרפק ושוב הושבת מכל פעילות.
החזרה לפעילות מסודרת היתה עם נבחרת ישראל בקיץ 2014. הכאבים שוב חזרו והעיקו עליו מאד, אבל הוא המשיך לשחק. הוא חזר לארה"ב לקבוצתו בסן דייגו והרופא הציע לו לבצע ניתוח נוסף. "סירבתי בכל תוקף לעבור ניתוח. כל כך רציתי לשחק בסן דייגו ולא הייתי מוכן להגיע למצב בו אשחק עונה אחת בלבד מתוך ארבע והמשכתי לשחק" מספר אלון.
אז בא השינוי המשמעותי בקריירה שלו. הוא קיבל הצעה לאמן בליגת הקיץ הבכירה בארה"ב. "הרגשתי שזה הזמן הנכון מבחינתי לעבור לתחום האימון" ומיד אחרי הקיץ קיבל הצעה יוקרתית ביותר: לאמן את המגישים בקבוצה המקצוענית של ה- SEATTLE MARINERS , תפקיד המוכר לו היטב כמגיש מצטיין בכל הקבוצות בהן שיחק ובנבחרות ישראל. הוא אוהב מאד את התפקיד ובשלב זה הוא לא יודע בדיוק מתי יחזור לפעילות בארה"ב שכן משבר הקורונה משבית בשלב זה את הפעילות. בשלב זה נראה שהחזרה לפעילות תהיה בפברואר 2021.
אלון אמנם מתמקד באימון, אבל שומר על כשירות מקצועית כשחקן והיה שותף מלא להצלחת נבחרת ישראל בהשגת הכרטיס למשחקים האולימפיים שאמורים להתקיים בקיץ הבא בטוקיו.
מה אנחנו לא יודעים על אלון?
שעד לפני גיוסו לצה"ל עסק במקביל לבייסול גם בג'יוג'יטסו..
שהוא מאד אוהב לבשל, בעיקר חומוס וגלידה. נהנה מאד לבשל לאחרים…
שאם לא היה שחקן בייסבול היה עובד כמאמן כושר גופני או בעלים של חומוסיה או גלידריה
שהוא אוהב מוסיקה של שנות ה-60. מקשיב בעיקר לביטלס ולבוב דילן.
שהוא דובר ספרדית רהוטה.
שמשפחתו מאד תומכת בו לאורך כל הקריירה. "הם עוקבים אחרי המשחקים שלי באמצעות האינטרנט, גם אם המשחקים מצריכים אותם להתעורר באמצע הלילה…"
שבמסגרת לימודיו בתיכון היה פעיל בפרויקט חברתי למען שיקום אסירים בתכנית שילובם חזרה בחיי החברה.
שלא מכבר היה שותף יחד עם חבריו לנבחרת ישראל בגיוס תרומות לאירגון לתת.
מה המשמעות מבחינתו להיות שחקן נבחרת ישראל בבייסבול?
זוהי לדבריו פלטפורמה ייחודית בה "אנחנו יכולים להראות לעולם מי אנחנו באמת ומה שאומרים עלינו לטוב ולרע הוא ישראל אחרת מזו המוצגת בעולם. כשאני משחק בחו"ל במדי נבחרת ישראל ושומע את התקווה יש לי צמרמורת. בכל פעם מחדש אני מרגיש אחריות גדולה ומחוייבות רבה כי אני בעצם שגריר של מדינת ישראל".
מאז שהגיע לארץ במרץ משקיע אלון מרץ רב בהפצת משחק הבייסבול בקרב הצעירים: "לא כל ילד מתאים לכדורגל ולכדורסל. בייסבול על מיגוון תפקידיו במגרש יכול להוות התנסות ספורטיבית אטרקטיבית לבני הנוער. הרבה הורים שולחים את הילדים שלהם להתנסות בענף הזה כי הם מכירים בערך המוסף שלו: לימוד השפה האנגלית".
