מאת: הוועד האולימפי בישראל
"כטריאתלט, הרגשתי שלא מיציתי את עצמי כי לא מימשתי את החלום הגדול, לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים. אז החלטתי להפוך למאמן ולהעביר לאחרים מהידע שלי, מהתשוקה שלי ומהניסיון הרב שצברתי ולעשות הכל כדי שספורטאים אחרים יגיעו למשחקים האולימפיים".
כך, אורי זילברמן (38 וחצי) מאמן נבחרת ישראל בטריאתלון, שתוך כדי לימודי ראיית חשבון, החל ב-2009 לאמן באקדמיה למצוינות במכון וינגייט ונשאב לעולם הזה. הוא סיים את הלימודים האקדמיים כמוסמך בראיית חשבון, אבל לא עבד במקצוע אפילו יום אחד.
"חיידק הטריאתלון חזק אצלי יותר מכל דבר אחר. מדובר בעבודה עם סיפוק הנובע מהצלחתם של הספורטאים שלי. אני בטוח שעשיתי את הבחירה הנכונה בחיים, למרות שאני מוותר על הרבה מאד דברים" מסביר אורי שהחל מ-2011 הוא מכהן כמאמן נבחרת ישראל בטריאתלון. בין חניכיו הבולטים: שחר שגיב שקרוב לוודאי על פי הדירוג העולמי ייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בטוקיו (במאי נדע סופית) ואחיו הצעיר רן שגיב העושה גם הוא מאמצים להשיג את הקריטריון לטוקיו. שניהם אגב, עשו מסלול דומה, כשבגיל 15 הגיעו להתאמן אצל אורי באקדמיה למצוינות בוינגייט.
אורי מאמין בהרבה עבודה. בחלק מהאימונים הוא מתאמן יחד עם הטריאתלטים. לתפיסתו, כך הוא מתחבר יותר לתחושות שלהם ומרגיש מה הם עוברים. בכנות רבה, אורי מודה כי בנקודת הזמן העכשווית, כשטוקיו בפתח הוא לא עושה מספיק יחד עם הספורטאים שלו. "אחרי טוקיו אקדיש יותר זמן לעצמי כדי לחזור לכושר טוב על מנת שבקמפיין הבא אהיה פעיל יותר בשטח עם הספורטאים".
הטריאתלון הוא ענף ספורט בו החוסן המנטלי חשוב יותר מהכל. עוד לפני הכישרון אפילו. אורי מאמין שספורטאי ישראל מסוגלים להגיע להכל ואינו מתבייש לומר: "אני מאמין שבעתיד טריאתלט ישראלי יזכה במדליה אולימפית".
מערכת היחסים שלו עם חניכיו מיוחדת. הוא מקפיד על קשר אישי עם כל אחד ואחת מהם, ויודע עליהם הכל. הם בוטחים בו ומשתפים אותו בכל דבר."הם יודעים שאני עושה כל שביכולתי כדי שהם יצליחו! מי שמתאמן אצלי הם רק מי שמאמינים בי באופן מלא בדרך שלי".
מה היא מילת המפתח בעבודה עם טריאתלטים?
"מוכנות!
אני משקיע הרבה מאד בהכנה המנטלית של הספורטאים. הם צריכים להגיע לשיא ביום הנכון. ההכנה המנטלית חשובה יותר מההכנה הפיזיולוגית. אני מכין אותם לכל תרחיש אפשרי. על זה עובדים שנים רבות כדי שהספורטאי ידע להתמודד עם כל מצב. ברגעי משבר בתחרות אני מחפש מילים ושפת גוף נכונים לשדר באמצעותם לספורטאי כדי שיצא מהמשבר" וזו אומנות בפני עצמה.
מה אנחנו לא יודעים על אורי זילברמן? "שיש לי אובססיה על התאמת צבעי הביגוד העליון לנעליים. אצלו וכמובן אצל הספורטאים. כשמשהו לא נראה לי, אני מעלה חיוך והספורטאי מבין שזה מפריע לי…אבל אני אף פעם לא כופה על אף אחד לבצע שינוי" מספר לנו אורי.
בהצלחה!
