מאת: הוועד האולימפי בישראל
"אני מוצא בשחייה אתגר גדול, סיפוק רב והנאה, בעיקר כשאני מצליח לעמוד במטרות המקצועיות שאני מציב לעצמי" כך, השחיין תומר פרנקל (19, הפועל ירושלים), שהשיג את הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו במשחה ל-100 מטרים פרפר, משחה בו הוא מחזיק בשיא הישראלי – 51.92 שניות. תומר מחזיק גם בשיא הישראלי במשחה ל-200 מטרים חתירה – 1:47.16 דקות כמו גם בארבעה שיאים ישראליים בבריכות קצרות ב-100 מטרים ו-200 מטרים פרפר ו-200 מטרים ו-400 מטרים חתירה.
תומר, יליד ירושלים, נזרק למים בגיל שמונה ותוך זמן קצר מאד נשאב לענף. מאז, הוא משקיע את מלוא מרצו להתקדמות המקצועית שלו ולהישגים מרשימים. הוא גדל אצל המאמן ליאוניד שוחט וגם כיום הוא מתאמן מחצית מהשבוע בירושלים ובמחצית השנייה במכון וינגייט עם נבחרת ישראל.
לפני כחודש, קבע תומר את הקריטריון לטוקיו והוא מודה: "אני מרגיש הקלה משמעותית. זה ישב עלי….רציתי מאד לדעת שהשגתי את הכרטיס לטוקיו כדי שאוכל לעבוד בשקט למען המטרה. השאיפה שלי היא לא רק להשתתף במשחקים האולימפיים אלא לעשות את המיטב וכמובן להגיע בשיא היכולת האישית שלי ברגע האמת, הרגע החשוב ביותר בקריירה שלי" .
מי שמכיר את תומר מציין את העובדה שבכל אימון הוא נותן 200% מעצמו. "הרבה פעמים במהלך האימונים ואחריהם השרירים שורפים, הדופק גבוה, אבל תמיד אני אומר לעצמי שעשיתי דברים קשים יותר, וכל זה למען המטרה המקצועית שלי. כך אני מתמודד עם הקשיים הללו".
תומר מציין את אהבתו לשחייה ולנבחרת ישראל. הצד האנושי חשוב לי מאד. השחייה מפתחת את האישיות. אני מייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות, רואה עולם, נחשף לתרבויות שונות ומגוונות וזוהי זכות גדולה עבורי".
תומר מוכר בין חבריו ואוהדי השחייה כספורטאי צנוע, שקט, נעים הליכות ומנומס. הוא זוכה לתמיכה גדולה מהוריו לכל אורך הדרך ומציין שאמא בלה אף פעם לא ויתרה לו על הלימודים.
בין האימונים ובזמן הפנוי שלו הוא יודע להעסיק את עצמו. "לא בריא לעסוק רק בשחייה. חייבים להרחיב אופקים. צריך לעשות יותר מדבר אחד…"הוא אומר, ועושה. הוא משקיע בלימודים לשיפור המתמטיקה והאנגלית שלו, כדי שבעתיד יוכל לצאת ללימודים בקולג' בארה"ב והוא בוחר בלימודי אדריכלות. יש לו אהבה מיוחדת לתחום. בלימודיו בחטיבת הביניים למד בבית ספר לאומניות.
תומר הוא ילד של בית. ילד של אמא ואבא. דור שלישי בירושלים והוא מאד אוהב את העיר. "עיר שונה מכל הארץ. אני אוהב להסתובב בשוק מחנה יהודה ובמושבה הגרמנית. להערכתי אשאר בירושלים גם בעתיד".
לאחרונה שינה את התנהלותו בחדר ההצבות לפני היציאה לזינוק בתחרות. " תמיד ישבתי בפינה עם המחשבות שלי. זה לא טוב בעיני. ברגע שאני נכנס לבריכה אני כבר מרוכז בתחרות. עכשיו, אני מנסה להיות חברותי יותר ולשוחח עם המתחרים. אני מסתכל על התחרות כחוויה והזדמנות להיות טוב".
בהצלחה!
