איגרת לציון יום האישה הבינלאומי
יום האישה הבינלאומי המצוין היום, 8 במארס, מניח על סדר היום העולמי, הלאומי והאישי שלנו תזכורת למאבקן של נשים וגם של גברים ברחבי העולם, למיגור כל צורות האפליה כלפי נשים בכל מישורי החיים ובכלל זה בספורט.
השתתפותן הגוברת של נשים בספורט, במאה העשרים ואחת, קוראת תיגר על סטראוטיפים ותפישות עולם מיושנות, שהדירו אותן מהשתתפות במשחקי ספורט קבוצתיים ומענפי הספורט האישיים.
מרגש לראות את השינויים החשובים ואת שיעורן המספרי ההולך וגדל של נשים בזירה הספורטיבית המונעת ממספר וקטורים מחוללי שינוי המתקיימים במקביל ככוח מניע ומעצב:
- שינויים גלובליים ומנהיגות ספורטיבית – הוועד האולימפי הבינלאומי בהנהגתו של ד"ר תומס באך וכל בעלי העניין האולימפי, המתייחסים לנושא המגדרי בראיה כוללת ומעשית הן בתוך המגרש והן מחוצה לו, תוך חתירה לצמצום הפערים המגדריים והטמעת שינויים חדשניים, שנראותם תגיע לשיאם במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020.
- ממשל ורגולציה – מעורבות גוברת של גופי ממשל האמונים על הספורט למיצוב ותקצוב ספורט הנשים. הבולטת שבהם עם תקציב שוויוני היא ארצות הברית ולצידה מדינות מערביות שהטמיעו תכניות אסטרטגיות לאומיות המגובות בתכנית פעולה וקיום רגולציה למימושה.
- חוק ומשפט – שינויי חקיקה ופסיקות משפטיות בסוגיות ספורטיביות בעולם ובארץ, שהוו קטליזטור להאצת והטמעת תהליכים להוגנות, שוויון ואיזון מגדריים.
- אקטיביזם מגדרי – הקמת גופים לקידום השוויון המגדרי והבטחת שילובן המיטבי של נשים בכל ענפי הספורט.
- מחקר ושיתוף בידע – בין מדינות ובתוך מדינות בכל הנוגע לדרכים האפקטיביות לשינוי המציאות בספורט.
- "כתפי אלופות" – נשים בשדה הספורט האולימפי בענפים אישיים וקבוצתיים אשר "בעטו במוסכמות", התעלמו מתכתיבים חברתיים, מקולות ואמירות מקטינות ומדירות (הנשמעות לצערנו עד היום) ועשו את הבלתי ייאמן. הישגיהן הספורטיביים מהווים פריצת דרך, השראה ומאפשרים מרחב בחירה רחב יותר לנשים, לנערות ולילדות.
בישראל נעשה רבות בשנים האחרונות לקידום ספורט הנשים. עם זאת, הפערים אצלנו ניכרים עדיין במדדים רבים: אי שוויון בתקצוב, תת ייצוג בהנהלות, בעמדות מפתח ובצמתי קבלת ההחלטות, תת ייצוג בתפקידי אימון ושיפוט, שכר נמוך והעדר יוקרה למאמנות/ים, לספורטאיות ולמעטפת התומכת בהן, תופעת ההטרדה המינית ויחסי המרות, מידת ואופן ייצוגן של ספורטאיות בתקשורת, תנאי אימון ומתקנים ברמה ירודה ועוד.
יו"ר הוועד האולימפי בישראל, יגאל כרמי, והנהלת הוועד האולימפי בישראל ביטאו את כוונתם הנמרצת לצמצום הפערים בין נשים לגברים בספורט על-ידי הקמת הוועדה לשוויון מגדרי (ינואר 2018). באמצעותה נכתבה ונחתמה האמנה לשוויון מגדרי של הוועד האולימפי בישראל, נכתב והוטמע התקנון למניעת הטרדה מינית וקידום מוגנות בספורט האולימפי בישראל (בעברית ובאנגלית), נפתח הקורס השני לדירקטוריות וניהול ספורט לנשים מובילות, התקיימה הוועידה הבינלאומית הראשונה לספורט ומגדר, כמרחב פרקטי לשיח, להרחבת המודעות ולהצגת תהליכים ותמונת המצב לקידום שוויון והוגנות מגדריים בספורט. ישראל השתתפה בפרויקט האולימפי, LEAD the change Be the change ועוד…
עם זאת, אתגרים רבים לפנינו. תוך שיתוף פעולה עם מנהל הספורט, "אתנה", המכללה האקדמית בווינגיט, המרכז ללימודים אולימפיים וגופים נוספים בארץ ובעולם, נמשיך לפעול לאיתור והסרת חסמים מעכבים ולהבטיח כי יועמדו לרשותן המשאבים והתנאים על מנת שתוכלנה לעסוק בספורט, להתפתח מקצועית ולהגיע להישגים ספורטיביים ששיאם במשחקים האולימפיים.
הספורטאיות/ים האולימפיים שלנו בכלל והמדליסטיות/ים האולימפיים שלנו בפרט מהווים מודל לחיקוי והשראה, אתן/ם הוכחתם כי זה אפשרי לנשים וגברים גם יחד.
"רוח הספורט" וכלל הערכים האולימפיים, בדגש על כבוד האדם ושוויון הם "נר לרגלנו".
אנו במשפחה האולימפית מברכים את הנשים בישראל ומאחלים הצלחה לכלל הספורטאיות והספורטאים שלנו במשחקים האולימפיים בטוקיו.
בברכת ספורט שווה
סוזי יוגב
יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי הוועד האולימפי בישראל
