מאת: הוועד האולימפי בישראל
קריאה של הוועד האולימפי הבינלאומי לוועדים האולימפיים הלאומיים בבקשה להעלות רעיונות מקוריים להתמודדות עם מציאות משתנה בעקבות משבר הקורונה, הולידה יוזמה של הוועד האולימפי בישראל לחשיבה מחוץ לקופסא של רעיונות בהיבט הספורטיבי והרפואי בה לקחו חלק גילי לוסטיג מנכ"ל הוועד האולימפי, מולי אפשטיין המנהל המדעי, דני אורן מנהל היחידה לספורט הישגי, ורד בוסקילה סמנכ"לית הוועד האולימפי ושייטת אולימפית בעבר ויעל ארד יו"ר הוועדה המקצועית.
היוזמה המרכזית שהתפתחה בעקבות הדיון הינה של המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל, הפיזיולוג מולי אפשטיין. היוזמה עוסקת בבניית מנגנון שיאפשר את הגעתם של ספורטאים, מאמנים, מלווים ואנשי תקשורת למשחקים האולימפיים בעידן הקורונה.
הרעיון הוא ליצור דרכון וירולוגי\חיסוני שיהווה תנאי להשתתפות באירועי ספורט בינלאומיים – ממש בדומה לדרכון הביולוגי המונהג לצורך מבדקי הסימום.
כל מי שיירשם במערכת ה-GMS – Game Management System של המשחקים האולימפיים יכנס למאגר מבוסס בדיקות שיצמצם למינימום את פוטנציאל הכניסה של נשאים ושל חולים מאומתים ליפן.
בבניית המודל נעזר אפשטיין בפרופסור ערן סגל ממכון ויצמן ובפרופסור דני נמט, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל.
המסמך, ובו רעיונות נוספים שנכתבו על ידי יעל ארד, יו"ר ועדת הספורט של הוועד האולימפי בישראל וחברה בוועדת השיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, נשלח לפני מספר ימים לוועד האולימפי הבינלאומי בלוזאן, שוויץ.
רקע
מגפת הקוביד-19 גרמה להשבתה מוחלטת של עולם הספורט, בכלל זה דחייתם של המשחקים האולימפיים טוקיו 2020 לקיץ 2021.
בעקבות המגפה הוטלו מגבלות תנועה חמורות בתוך המדינות ובין המדינות לרבות מניעת כניסתם של אנשים שאינם אזרחי המדינה; נכון להיום הגבלות אלה אינן מאפשרות קיום של אירועי ספורט לאומיים ובינלאומיים.
לאחרונה החל עולם הספורט להתארגן ולשבץ מחדש את לוח התחרויות הבינלאומיות בענפים השונים. ברור לכול שקיומם של האירועים המתוכננים לטווח הבינוני והארוך (לדוגמה, המשחקים האולימפיים בטוקיו, יולי 2021) תלוי ברמת התחלואה מהנגיף שתשרור באותה העת בעולם.
בהנחה שרמת התחלואה תרד, ולא נחווה התפרצות דרמטית מחודשת, עדיין נצטרך לחשוב על מנגנון שיבטיח את הגעתם של הספורטאים, המאמנים והמלווים לאתרי האימונים והתחרויות במדינות אחרות ללא סיכון הדבקה.
המנגנון המוצע (דרכון וירולוגי\חיסוני) עשוי להוות כלי\תו תקן שיקטין באופן משמעותי את פוטנציאל הכניסה של נשאי קוביד-19 למדינות זרות, בכלל זה למשחקים האולימפיים בקיץ 2021.
הרעיון – מאגר מבוסס בדיקות סרולוגיות (בדיקת דם לאיתור נוגדנים), PCR (בדיקה מעבדתית לאיתור הווירוס) או כל בדיקה אחרת שתוכח כיעילה ובו מידע עדכני על תסמינים, נוגדנים, זיהום ויראלי; מאגר זה צריך לעבוד בדומה לדרכון הביולוגי – המטולוגי וסטרואידאלי – הקיים במבדקי הסימום של WADA ונמצא במערכת הניהול ADAMS.
מוצע שכל ספורטאי\מאמן\איש צוות ובמשחקים האולימפיים גם אנשי תקשורת, צופים וכדומה, יהיה רשום במאגר, יבצע בדיקת PCR ויקבל תו ירוק שיאפשר את עלייתו למטוס ואת כניסתו למדינת היעד.
מוצע שכל ספורטאי\מאמן\איש צוות ובמשחקים האולימפיים גם אנשי תקשורת, צופים וכדומה, יעבור בדיקת סרולוגיה. במידה שהבדיקה יוצאת חיובית זו תהיה אינדיקציה טובה שעשויה להצביע על כך שהאדם מחוסן אך חשוב להדגיש שכל הנושא הזה עדיין לא ידוע באיזו רמה של נוגדנים אדם מחוסן, אם בכלל, ולכמה זמן האדם נשאר מחוסן.
מוצע שכל אחד מבאי המשחקים האולימפיים יחויב במילוי שאלון יומי באמצעות אפליקציה. השאלון יאפשר לזהות פוטנציאל הידבקות עוד בטרם הופעת התסמינים – יתבסס על אלגוריתם שפותח במכון ויצמן למדע.
במקרה בו תזוהה התפתחות מחשידה שתתבטא בציון מעל לערך שיוגדר, לדוגמה: הופעת תסמין מחשיד כמו איבוד חוש הטעם והריח, יוצא האדם משטח הכפר האולימפי לאזור בידוד ושם יעבור בדיקת PCR נוספת לשלילת ההידבקות בנגיף.
ניתן גם לשקול חקירה ומעקב אחרי אנשים שהיו במגע עם "החשוד״, וכנ״ל גם לגבי אדם שיימצא כנשא\חולה מאומת כדי שכל האנשים איתם היה במגע יבודדו וייבדקו.
בנוסף הומלץ ליצור אזורים סטריליים עבור הספורטאים ואנשי המעטפת שלהם; אזורים בהם תהיה הפרדה מוחלטת מתקשורת ומהקהל.
