מאת: הוועד האולימפי בישראל
הוועד האולימפי בישראל והמכללה האקדמית בוינגייט יקיימו בשבוע הבא (4 ו-5 בנובמבר 2019, במכללה האקדמית בוינגייט) את הסמינר הראשון ללימודים אולימפיים, במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין הוועדים האולימפיים של ישראל וגרמניה. ב-2020 מתוכנן להתקיים בגרמניה הסמינר השני במסגרת שיתוף הפעולה.
הסמינר יעסוק בשני נושאים חשובים בספורט האולימפי: שמירה על האוניברסליות של התנועה האולימפית והספורט הבין-לאומי והכשרת מאמנים בספורט האולימפי – יישומים ואתגרים בישראל ובגרמניה.
אורח הכבוד של הסמינר יהיה פרנק ויניקה מגרמניה , האלוף האולימפי בג׳ודו במשחקים האולימפיים בלוס אנג׳לס 1984 ומדליסט כסף במשחקים האולימפיים בסיאול 1988.
בכנס ישתתפו גם ארבעה נציגים מהוועד האולימפי של גוטאמלה, שגם לו הסכם שיתוף פעולה עם הוועד האולימפי בישראל.
המושב הפותח של הסמינר יעסוק בשלושה נושאים: במאבק נגד קמפיין ה- BDS אותו ינהל אובה בקר, סגן ראשי עיריית פרנקפורט, בחרמות נגד ישראל בספורט הבינלאומי אותו ינהל העתונאי הגרמני אלכסנדר פויירהרט ובמלחמה הקרה והמשחקים האולימפיים – החרם על המשחקים האולימפיים במוסקבה 1980 אותו תנהל אילנה אוסטרובסקי מהמכללה האקדמית בוינגייט.
החרמות האולימפיות ב-1980 + 1984
לאחר הפשרת היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות השישים התחדשה המלחמה הקרה עם פלישת ברית המועצות לאפגניסטן בדצמבר 1979. זאת הסיבה הרשמית להחרמת ארצות הברית את המשחקים האולימפיים במוסקבה ב-1980. ארצות הברית הובילה חרם שהצטרפו אליו מעל 60 מדינות, וראו בכך הצלחה רבה. ישראל הייתה בין המדינות המחרימות את המשחקים. לעומת זאת, הצד הסובייטי ראה הצלחה במשחקים כאירוע ספורטיבי וכאירוע תעמולתי שניתן להתפאר באמצעותו באידאולוגיה הקומוניסטית. תגובת הסובייטים הייתה חרם נגדי ב-1984, אליו הצטרפו 14 מדינות. ישראל הייתה הפעם בין אלה ששלחו ספורטאים, את המשלחת הגדולה ביותר בתולדותיה עד אז (33 ספורטאים). החרם הוכיח שוב שהספורטאים הם הנפגעים העיקריים מהמעורבות הפוליטית בספורט.
בתמונת השער: פרנק ויניקה
