מאת: הוועד האולימפי בישראל
מחר, ה- 8 באוגוסט, ימלאו עשר שנים לפתיחת המשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008. בכדי לציין את התאריך החשוב, הוועד האולימפי הבינלאומי יוצא בסדרה של כתבות, סרטונים ותמונות מהמשחקים בבייג'ינג באתר הוועד האולימפי הבינלאומי ובפלטפורמה שלה במדיה החברתית.
המשחקים בביג'ינג ייזכרו בהיבט הבינלאומי בעיקר בגלל שני ספורטאים אדירים, האחד מארה"ב והשני מג'מייקה. השחיין האמריקני מייקל פלפס, זכה ב-8 מדליות זהב, שבר 7 שיאי עולם ואף שבר את שיאו של השחיין היהודי מרק ספיץ שעמד על 7 מדליות זהב "בלבד". הספורטאי השני הוא כמובן האצן הג'מייקני אוסיין בולט, שהוכיח אז שהוא האדם המהיר בתבל.
בולט שבר את השיא העולמי בריצה ל-100 מטר (9.69 שניות) ומאוחר יותר גם את שיאו של מייקל ג'ונסון הקנדי מאולימפיאדת אטלנטה ב-200 מטר, כשקבע 19.30 שניות. 
מהזווית הישראלית, ייזכרו המשחקים בביג'ינג כמשחקים מוצלחים. המשלחת הישראלית הייתה הגדולה בהיסטוריה ומנתה 43 ספורטאים, וחלקם יצאו ממנה בהישגים מכובדים.
גולש הנייל- פרייד, שחר צוברי, הגדיל לעשות כשזכה במדליית הארד. צמד שייטות ה-470, ורד בוסקילה וניקה קורניצקי סיימו מרחק נגיעה ממדליה במקום הרביעי, והג'ודוקא גל יקותיאל הפתיע רבים כשסיים במקום החמישי בקטגוריית המשקל שלו בתחרויות הג'ודו.
אירוח המשחקים הראוותני של הסינים שכלל טקס פתיחה זוהר, בניית איצטדיון ענק ומודרני שזכה לכינוי "קן הציפור",ותקוות רבות לשינוי פוליטי, במציאות לא הרבה השתנה.
אצטדיונים חדישים נותרו מוזנחים ונטושים. העיר הצליחה לשפר במעט את אמצעי התחבורה שלה כשעברה שינוי ובנייה מחדש לקראת המשחקים (שדות תעופה ומסילות רכבת למשל), אך אלה לא פתרו את בעיות זיהום האוויר והפקקים הרבים בעיר למשל.
גם התקוות לשינוי פוליטי לא עלו יפה. למרות שפעילים פוליטיים עשו עבודה רבה לקראת ובמהלך המשחקים בכל הקשור לחופש הביטוי וזכויות האדם, ההשפעה שלהם בסופו של דבר הייתה מועטה. עשור אחרי המשחקים ההם, הקומוניזם בסין עוד חי ובועט, אולי אפילו חזק מתמיד,ושינוי של ממש לא נראה באופק.
בתמונה – שחר צוברי – זוכה מדליית הארד – בייג'ינג 2008
