"ראיון השבוע": עם שלי בובריצ'קי

"ראיון השבוע": עם שלי בובריצ'קי

מאת: הוועד האולימפי בישראל

"הספורט עיצב את מי שאני היום. חד משמעית אני יכולה לומר שהיום אני בחורה אחראית הרבה יותר ממה שהייתי פעם. אני יכולה לומר שיכולת ההתמדה שלי התעצמה עם השנים. הספורט לימד אותי מה זה לעבוד קשה, מה זה משמעת, מה זה השקעה כדי להצליח במטרה ומה זה עבודת צוות . אני רק בת 18 ומאחורי ניסיון חיים רב שישמש אותי בעתיד בכל תחום בו אעסוק" כך, שלי בובריצקי מרחובות, שחיינית אמנותית חברת הסגל האולימפי לטוקיו, המתחרה בדואט ובתרגיל קבוצתי.

בקיץ האחרון, השיגה שלי עם חברתה לדואט עדן בלכר את ההישג הטוב ביותר שלהן: מקום 18 באליפות העולם בדרום קוריאה ובתרגיל הקבוצתי סיימה עם נבחרת ישראל במקום ה-12, בגמר היסטורי באליפות העולם.

שלי, בת בכורה למשפחה בת שלושה ילדים.כולם עוסקים בספורט. אחיה ניר משחק הוקי ואחותה הקטנה מיכל עוסקת בהתעמלות אמנותית . "ההורים לא רצו שנשב בבית ולא נעשה עם עצמנו משהו. כל אחד מאתנו בחר בעצמו את תחום העיסוק הספורטיבי והרצון להתמיד בו" היא מספרת ומסבירה, שההורים תומכים מאד בדרך בה בחרו הילדים. במשפחה קיימת תכנית הסעים יומית ושבועית של הסעות ליעדים בהם הילדים מתאמנים שכן כל אחד מהם מתאמן במקום אחר מחוץ לרחובות.

שלי נכנסה לבריכת השחייה בהיותה בת שבעה חודשים. מגיל חמש עוסקת בשחייה אמנותית. היא נחשפה אז לגמרי במקרה למשהו מיוחד, ריקוד במים, שלא נחשפה אליו קודם. "זה עניין אותי מאד. יש בזה אתגר מיוחד והרבה יותר קשה מכל פעילות ביבשה. בשחייה אמנותית אני צריכה להביע את עצמי מתחת למים ולייצר ריקוד במים שהקהל יתחבר אליו ויאהב אותו".

החלק הקשה ביותר בשחייה האמנותית הוא הביצועים בתוך המים בלי לנשום. משך התרגיל הקצר בדואט הוא 2:30 דקות, מהן 1:30 דקות ללא נשימה...ככל שהזמן מתחת למים ארוך יותר, כך דרגת הקושי גבוהה יותר המקנה ניקוד גבוה יותר.

חלק חשוב באימון והיא מתאמנת במים בממוצע מידי יום כ-6-8 שעות לצד עוד 2-3 שעות אימון יבש) הוא שיפור היכולת האירובית. היא עושה הרבה בריכות בצלילה, היא שוחה הרבה בריכות עם זמנים ללא נשימה.
שלי ובת זוגה לדואט עדן בלכר מתאמנות יחד כשנתיים. זה לא הרבה זמן במונחים מקצועיים בשחייה אמנותית. יחד עם זאת הן מרגישות אחת את השנייה במהלך ביצוע התרגיל. בזמן התרגיל הן בקשר עין, מסתכלות אחת על השנייה ויודעות להתאים עצמן למצבים של טעות שמישהי מבצעת. זה בולט הרבה יותר בתרגיל הקבוצתי. כולן מרוכזות מאד ומודעות לביצועים של עצמן ושל כל אחת מהן.

שלי מספרת לנו על התחושה שלה אחרי תרגיל טוב בתחרות. "בסיום תרגיל מוצלח, כשאני לא מרגישה את הרגליים ולא מרגישה את הידיים , בזמן שאני ממתינה על הבמה לציון המתח משתחרר כשהציון גבוה. פתאום כל מה שהיה קשה, כל הסבל וההקרבה מתרכזים לרגע המאושר הזה והכל מיד נשכח. אלה הם רגעי שמחה, רגעים של התרוממות רוח, אלו הרגעים שנותנים לי את הדרייב להמשיך ולנסות להגיע כמה שיותר גבוה בסולם האיכות" היא משתפת.

משבר הקורונה תפס את שלי וחברותיה בחו"ל בהכנות לתחרות הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו, שהיתה אמורה להתקיים באפריל בטוקיו. התחרות נדחתה ליוני. מקום התחרות טרם נקבע. ניסו לבודד אותן בלטביה ואח"כ בליטא, אלא שהקורונה רדפה אחריהן... ברגע שהבריכה בליטא נסגרה בעקבות מצב חירום שהוכרז בליטא, הבנות חזרו מיד לישראל, היישר לבידוד. דחיית המשחקים האולימפיים בטוקיו בשנה, מעניקה לה ולחברותיה זמן נוסף לעבוד קשה, לשפר את הביצועים מה שיכול לסייע לצאת מחוזקות מהמשבר.
שלי מסיימת היום בידוד של שבועיים "המשכתי להתאמן גם בזמן הבידוד. אני שומרת על כושר גופני, מבצעת הרבה מאד תרגילי גמישות ומקפידה על תזונה בריאה. המים חסרים לי מאד..! " מודה שלי. יחד עם זאת, שלי מנצלת את השעות הרבות שהיא בבית לאמנות אחרת שהיא מאד אוהבת – ציור. בגיל שלוש היא הצטרפה לחוג ציור ובהמשך נכנסה ללמוד בבית ספר לציור ממנו נפרדה לפני כשלוש שנים, אחרי 13 שנים, מכיוון שנכנסה לעולם המקצוענות בשחייה אמנותית שלא איפשר לה להמשיך בציור. לשלי תעודה של ציירת אוהבת לצייר בשמן. היא מציירת בעיקר נופים. "אני אוהבת להשתגע עם מכחול עבה להביע את הרגשות שלי על הדף..." היא מספרת לנו.

משפחת בובריצקי עוקבת אחרי שלי. "בזמן תחרות בחו"ל המשפחה כולל המשפחה המורחבת כולם עוקבים בקפידה אחרי התחרות. עושים רישומים.. עושים חישוב נקודות... וחיים את התחרות".

מספר דברים שאנחנו לא יודעים על שלי.

• שבתיכון היא סיימה לימודיה במגמות כימיה ותקשורת. "העניין של מולקלות מאד עניין אותי. השילוב בין חומרים והתוצרים שלהם. מדובר בשילובים שאינם נראים לעין והתוצאה כן גלויה לעין. מה שריתק אותי הם השילובים שיוצרים עולם ומלואו. נוסחאות? אין לי בעיה עם זה" היא מספרת ומציינת שכמו שזה נראה כיום היא בעתיד תלמד כימיה ברמה אקדמית.

• שלי גם מגלה לנו שהיא אוהבת מאד לבשל. אמנם אין לה יותר מדי זמן לזה, אבל היא משתדלת לפנק את המשפחה במתכון מיוחד של עוגת בראוניס כשהיא בבית. לדבריה, זה MUST בכל ארוע והעוגה נחטפת...

• למשפחת בובריצקי יש אמונה טפלה. לפני כל טיסה לחו"ל, ההורים והילדים יושבים יחד בשקט במשך 15-20 שניות, קמים...ומברכים לדרך צלחה.

בימים אלו, כשכל אחת מהבנות נמצאת בביתה עפ"י הוראות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט היא לא מסתירה את הגעגועים שלה לחברותיה. "אנחנו שומרות על קשר יומי. מתגעגעות מאד אחת לשניה ומחזקות אחת את השניה. היום, יותר מתמיד אני מרגישה כמה הקשר בינינו חזק!"
בהצלחה!

#shelly_bobritsky

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.