"ראיון השבוע" עם שייטת ה- 470 נועה לסרי

"ראיון השבוע" עם שייטת ה- 470 נועה לסרי

מאת: הוועד האולימפי בישראל

"השייט מרגיע אותי מאד. אני מרגישה שהים זה המקום שלי. מהרגע שהגעתי לשייט הבנתי שזו המסגרת הספורטיבית המתאימה לי ביותר. יש לי מצפן פנימי ואני יודעת מה טוב עבורי. השייט, זה העוגן שלי! אני בחורה מאד מסודרת, משימתית מאד ואני קמה כל בוקר בשמחה ומתארגנת ליציאה לאימון" כך השייטת נועה לסרי (הפועל שדות ים) שחגגה בחודש שעבר את יום הולדתה ה-21.

היא גדלה בגבעת עדה להורים חובבי ספורט. אמא מרתה, מומחית בתחום הכשרת מאמני פילאטיס ומאמנת פילטיס ואבא מיכאל עוסק בשעות הפנאי שלו ברכיבה על אופניים.

היא היתה ילדה היפר אקטיבית ולכבוד יום הולדתה השלישי קיבלה מתנה....מחבט טניס. היא החלה לחבוט מול הדלתות בבית עד שהוריה החליטו בגיל חמש לשלוח אותה לחוג טניס במקום מגורי המשפחה בגבעת עדה. מגרש הטניס היה ממוקם מרחק הליכה מביתם.
בגיל תשע, החליטה המאמנת שלה לקדם אותה בהיבט המקצועי והעבירו אותה להתאמן ביוקנעם.
ההורים היו אחראים על ההסעות. אחרי שנתיים המשפחה עבר לגור בבנימינה מטעמי נוחות. משם היה נוח לקחת את הרכבת ליוקנעם.

כבר אז חשה נועה את האינטנסיביות בחיי היום יום. היא כמעט ולא הלכה לבית הספר, התחרתה בשבתות, מה שאומר שהיא נשאבה עמוק עמוק לטניס. בגיל 12 ביצעה מעבר נוסף והפעם לנתניה כדי להתקדם מקצועית שלב נוסף ובתוך שנתיים של אימונים על בסיס יומי התברגה בין הטניסאיות המובילות בארץ לגילה.

בהמשך,ביצעה צעד נוסף כדי להשתדרג ועברה לאקדמיה לטניס בהדר יוסף, ת"א. היא הוכתרה לסגנית אלופת ישראל לבנות 15 ואף עלתה למקום הראשון בדירוג הארצי לבנות 16.

אז, הרגישה שובע ולחץ והיא החליטה שהיא פורשת מטניס. היא רצתה לחזור למסגרת רגילה של לימודים וחיי חברה ולקחה פסק זמן מספורט תחרותי ושיחקה טניס חופים.

אז בא השינוי...בגיל 17, יחסית מאוחר, נועה החלה את דרכה בשייט. היא הגיעה לספורט הזה לגמרי במקרה. "לא היה לי כלל קשר לים ולשייט. הפעם ראשונה שיצאתי לים בסירת 470 היתה עם דן פרוייליך שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בריו 2016. הופתעתי לגמרי. תמיד חשבתי שבים יש כרישים.

לא ידעתי לקראת מה אני הולכת. הכל היה לי חדש, שונה ממה שעשיתי בספורט עד אז ומאחר שאני אוהבת ספורט של אקסטרים לא היו לי חששות" היא נזכרת, כאילו זה קרה רק אתמול.
בתוך כחצי שנה כבר הוכתרה לאלופת ישראל לנוער בסירת 470 יחד עם צוף זמט ובהמשך, תוך תקופה קצרה, סיימו השתיים במקום השביעי באליפות אירופה לנוער באיטליה.

הים והשייט עשו לה טוב וסמוך לגיוסה לצה"ל התחברה לשייטת האולימפית גיל כהן (לונדון 2012 וריו 2016) עמה השיגה את הקוואטה עבור מדינת ישראל ב-470 לנשים למשחקים האולימפיים בטוקיו.

השתיים סיימו במקום החמישי באליפות אירופה שהיתה ב-2018 בבולגריה ובמקום השמיני באליפות אירופה שהיתה בסן רמו ב-2019.
באליפות העולם ביפן סיימו השתיים במקום ה-13 ובתחרות הקדם אולימפית סיימו במקום ה-12. אחרי התחרויות ביפן (ספטמבר 2019) הן נפרדו מעבודה משותפת. "הרגשתי שהציוות הזה לא מתאים לי והחלטתי לוותר על החלום האולימפי שלי לטוקיו ולהתמקד בקמפיין הבא לפריז 2024.

החלטתי לשנות. אני, שתפקידי בסירה הוא אשת צוות, מקדישה את כל כולי לאתגר החדש, זוגות מעורבים בסירת ה-470 עם ההגאי טל שדה שהוא שכן שלי בילדות מגבעת עדה.
"מדובר במקצוע חדש והאתגר עצום" , משתפת אותנו נועה. לדבריה "כמה שאנחנו צעירים אנחנו יודעים היטב מה אנחנו רוצים. אין אצלנו אגו והתקשורת בינינו מצוינת. אנחנו עובדים יחד כחצי שנה ויש בינינו חברות מופלאה, אווירה נעימה וקשר יום יומי מצוין -24/7 הכל על בסיס מקצועי טהור.

לשנינו מטרה משותפת. פריז 2024 ולשם אנחנו מכוונים. יש לנו חמש שנים לעבוד קשה מתוך תקווה שנגשים את החלום".

נציין כי באליפות ישראל ב-470 שהתקיימה בתחילת החודש, נועה וטל השתתפו היו הזוג המעורב היחיד בתחרות והם סיימו אותה במקום השני הכללי. נועה היא פריקית של ספורט. חייבת לדבריה, לקום בבוקר ולדעת שהיא יוצאת לפעילות ספורטיבית.

היום, כשהיא עסוקה בשייט מקצועני כשבע שעות מידי יום, היא כופה על עצמה בשבת יום מנוחה מפעילות וניקוי ראש.
כיום, במבט לאחור לשנים בהן עסקה בטניס תחרותי כשהיא משווה בין שני ענפי הספורט היא משתפת אותנו בתחושותיה. " התחרויות בטניס הלחיצו אותי במיוחד בהתחלה כי זה ספורט אישי והייתי לגמרי לבד. כשהתבגרתי זה נהיה קל יותר. היום בשייט אני בזמן תחרות לגמרי לא לחוצה. אני דרוכה וממוקדת ויודעת לכוון את הלחץ למקומות החיוביים. זוהי תכונה שרכשתי עם הזמן ואני מרגישה שהתבגרתי. בטניס לא ידעתי לשלב חיי חברה. עכשיו אני מצליחה לשלב הכל ואני מרגישה שזה המפתח להנאה המושלמת מעולם הספורט המקצועני. חשוב לי מאד להנות ממה שאני עושה. הגעתי למסקנה שאפשר להספיק הכל!" היא אומרת.

מה אנחנו לא יודעים על נועה?


שבתחילת דרכה בשייט פחדה מהגלים הגבוהים כי היתה בחוסר שליטה. היום, היא מבינה כיצד עליה לפעול בכל מצב, גם בתנאי ים קיצוניים "אני מחכה לימים המשוגעים של מזג אוויר סוער וגלים גבוהים למרות הסכנות ...

שבמבחן הפסיכומטרי שעברה לאחרונה השיגה 710 נקודות והיא התקבלה ללימודי הנדסה ביורפואית בטכניון. "זה מה שמוכיח שאפשר לשלב לימודים עם ספורט מקצועני. בספורט יש הרבה הקרבות. הסובבים אותי חשבו שאוותר על הספורט ואתמקד בלימודים אבל ממש לא. בשלב זה קיבלתי החלטה לוותר על הלימודים בטכניון ולהקדיש את כל כולי לחלום האולימפי של-פריז 2024".

בינתיים, כדי להפעיל את הראש היא תלמד באוניברסיטה הפתוחה פיסיקה ומתמטיקה שהיא כל כך אוהבת.
שהיא אוהבת חיות ובביתם חיים בשלום כלבה וחתולה.

שהיא יוצאת 3-4 פעמים בשבוע לרכיבה באופני שטח עם אביה שכן בסביבת מגוריהם יש את התנאים לרכיבה שכזאת.

שהיא ניגנה בסקסופון עד כתה ח'. שהיא משוגעת על מוסיקה קלאסית והיא הולכת לקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית עם סבתא רותי בת ה-85 לפחות שלוש פעמים בשנה. לנועה קשרים מיוחדים עם סבתה והיא מקפידה לבקר אותה על בסיס שבועי קבוע .

שהיא אוהבת לבשל והיא מבשלת מצוין. היא מגדירה עצמה כמומחית להכנת שקשוקה וסלטים. היא לומדת באמצעות העיתון מתכונים חדשים להכנה ועל דלת המקרר היא ואביה תולים המלצות לביקור במסעדות.

היום, בימי קורונה היא מקפידה להביא אוכל לסבתא רותי.

שהיא שומרת מאד מאד על עצמה מפני קרינת השמש. היא מודעת לסכנות וכשהיא יוצאת לים היא לבושה בבגדים ארוכים, כובע גדול על ראשה, משקפי שמש והיא מורחת הרבה קרם הגנה בכל פינה חשופה.

שהיא אוהבת מאד לצפות בסרטים רומנטיים. "אם יש בסרט מוסיקת מתח או יריות אני מפסיקה לראות. יש לי מספיק לחץ בספורט" היא אומרת.

בהצלחה נועה!

Noa Lasry

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.