"ראיון השבוע": עם הקלע האולימפי סרגיי ריכטר

"ראיון השבוע": עם הקלע האולימפי סרגיי ריכטר

מאת: הוועד האולימפי בישראל

"הייתי נער בן 15, כשיצאתי לראשונה לאליפות העולם לנוער בזאגרב סיימתי במקום ה-9. בסיום התחרות, בכיתי ללא הפסקה. הייתי בטוח שאני בא לכבוש את העולם.... לא הבנתי מה פתאום סיימתי במקום ה-9. כולם ציפו ממני לגדולות, אני ציפיתי מעצמי להיות על הפודיום. אז הבנתי שיש עוד כמה ספורטאים שרוצים לזכות במדליה ויכולים להצליח...והיו שם כ-120 משתתפים" כך הקלע האולימפי סרגיי ריכטר שבאפריל הקרוב ימלאו לו 31, והמשחקים האולימפיים הקיץ בטוקיו יהיו הופעה שלישית שלו בארוע הספורט הגדול בתבל. במשחקי אירופה האחרונים שהיו ביוני 2019 במינסק זכה במדליית הזהב שהקנתה לו את הכרטיס לטוקיו.

בקריירה שלו זכה סרגיי בתואר אלוף אירופה (2013), בנוסף, זכה במדליית זהב אחת, בשלוש מדליות כסף ובשלוש מדליות ארד בתחרויות גביע העולם ובמשחקי אירופה הראשונים בבאקו 2015 זכה במדליית ארד.
סרגיי עלה לישראל מאוקראינה בהיותו ילד בן 6. המשפחה הגיעה לבת ים. בגילוי לב הוא נזכר בילדותו ומספר: "בשום בית ספר לא קיבלו אותי. הרגשתי פגוע, ילד לא מקובל בחברה בגלל היותי עולה חדש. קיבלתי את זה מאד קשה והמשפחה החליטה לעבור לעיר אחרת ובחרה ברחובות. שם קיבלו אותי אחרת. הגישה של המורים היתה שונה וגם הגישה אצלי השתנתה. נרגעתי מבחינה משמעתית ואני יכול לומר שהתחלתי חיים חדשים".

סרגיי גדל בבית עם אווירה ספורטיבית. אמו סבטלנה עסקה בצעירותה בהחלקה אמנותית על הקרח ואביו אלכסנדר ז"ל עסק בהאבקות. היה ברור שגם הוא יעסוק בספורט. הוא החל להשתתף בחוגים: כדורגל, איגרוף תאילנדי, שחייה וטניס בו התמיד קצת יותר אבל בסופו של דבר "זה לא כל כך עניין אותי".

ואיך הגיע לקליעה למטרה? הקלע המחונן אלכס דנילוב, קרוב משפחה, חזר מהמשחקים האולימפיים בסידני (2000). "הדודים, המכרים והחברים המשותפים שלו ושל הורי התעניינו מאד בקליעה וזה פתאום החל לעניין אותי. רציתי להיות חלק מהחבורה והצטרפתי לחוג קליעה בבית הספר. מהר מאד קלטו שאני טוב בזה, הצלחתי ובחרתי להמשיך".

בשלב זה היה סרגיי צריך לקבל החלטה חשובה. להמשיך ולהתקדם כמדריך בצופים או להתמקד בספורט הקליעה. הוא בחר בקליעה.

ב-2009, עדיין בהיותו בגיל נוער, יצא לתחרות גביע העולם לבוגרים. באותה עת לא התקיימו תחרויות גביע עולם לנוער כפי שיש היום). הנער מרחובות עשה תחרות מצוינת. בכדור הראשון פגע במטרה ב-9 ובכל תשעת הכדורים האחרים פגע בול -10. הוא זכה במדליית הזהב עם שיא עולם חדש לנוער - 599 נקודות מ-600 אפשרויות, הישג שהיה רחוק בנקודה מהשיא העולמי לבוגרים! לצידו בפודיום היו קלעים איכותיים ביותר. מימינו עמד האלוף האולימפי מבייג'ינג 2008 ומשמאלו עמד אלוף העולם ואירופה מספר פעמים. זוהי אחת התחרויות החרוטות עמוק עמוק בזכרונו.

סרגיי, נשוי לנטליה, כדורעפנית בעברה, אב לתאומות בנות שלוש כמעט, הוא בחור היפר אקטיבי. "אני תמיד שואף להתקדם....לא לעצור!. אני לא מסוגל לשבת בחיבוק ידיים באפס מעשה. אני חייב לדעת שיש בפני מטרה מסויימת. אם עבר עלי יום כזה, אני בערב מרגיש שלא עשיתי כלום ובזבזתי את היום.אני חייב אתגר כלשהו כל יום מחדש ".

סרגיי, אב לתאומות, מספר לנו שההורות הפכה לו את החיים. "פעם, הייתי עושה הכל לעצמי. אח"כ זה היה אני ואשתי. היום, הילדות במרכז. אני מרגיש אחריות רבה. יש לי היום שני דברים בחיים מעל הכל: ספורט ומשפחה"

סרגיי משתף אותנו באופן הריכוז שלו לקראת תחרות. ביום תחרות, מהרגע בו הוא עולה לאוטובוס המסיע את הספורטאים למיטווח הקליעה הוא נכנס לריכוז מלא של 100% בכל דבר שהוא עושה. הוא מדבר עם עצמו, ואם מרגיש לחץ הוא משלב טכניקות של הרגעה. לעתים משלב הומור בשיחות עם חבריו-יריביו . לקראת תחילת התחרות הוא צריך להביא את עצמו לדופק מרבי של 100 פעימות בדקה. בתחרויות גמר, הדופק עולה, והגיע לא פעם ולא פעמיים ל-160. הוא לוקח הרבה אוויר ונושם עמוק בטכניקה מיוחדת שסיגל לעצמו להורדת הדופק.

המשחקים האולימפיים בטוקיו בקיץ הקרוב כבר מורגשים אצלו. "אני כמובן מרגיש התרגשות גדולה, אבל הפעם יש לי הרבה יותר ניסיון מקצועי. אני יודע לקראת מה אני הולך וזה כמובן מחייב. אני בא לשם כדי לעשות את מה שאני צריך לעשות. אני נוסע לעבוד שם ולנסות לעשות את הכי טוב שאני יכול" אומר סרגיי.

בהצלחה!

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.