ראיון השבוע: עם אירנה ויסמן, אמה של האצנית דיאנה ויסמן- שיאנית ישראל בריצה ל-100 מטרים

ראיון השבוע: עם אירנה ויסמן, אמה של האצנית דיאנה ויסמן- שיאנית ישראל בריצה ל-100 מטרים

מאת: הוועד האולימפי בישראל

התפקיד שלי כאמא ומאמנת אישית הוא מיוחד. מאתגר מאד, מרגש מאד, מספק ומלא אנרגיה. אני בתוך זה 24 שעות ביממה וזה בהחלט קשה. חשוב לדעת להתנהל נכון כדי להצליח" כך אירנה ויסמן, אמה של האצנית דיאנה ויסמן- שיאנית ישראל בריצה ל-100 מטרים.

ביולי 2018 עשתה דיאנה היסטוריה. היא שיפרה את שיאה הישראלי המיתולוגי של אסתר רוט שחמורוב שהחזיק מעמד 46 שנים כשעצרה את השעונים על 11.38 שניות. מאז, היא התקדמה מאד והיום עומד השיא הישראלי בו היא מחזיקה על 11.25 שניות.

אירנה, ילידת ביילרוס, עלתה לישראל עם בעלה ולדימיר ובתם דיאנה שהיתה אז בת שנתיים
ב-2001. בצעירותה היתה ספרינטרית, אבל החליטה להתמקצע בהוראה והיא בעלת תואר שני בחינוך גופני. מאז 1992 היא עובדת כמאמנת אתלטיקה. בביילרוס נחשבה לכשרון עולה בתחום האימון.

היא משמשת מורה לחינוך גופני במשרה מלאה בכפר סילבר ומאמנת במשרה מלאה את בתה דיאנה במכבי הישגים ראשל"צ ואת נבחרת השליחות של ישראל. השנה, היא לקחה חופשה ללא תשלום מהעבודה בהוראה כדי שבתה דיאנה תגיע הקיץ למשחקים האולימפיים בטוקיו. נכון להיום היא מדורגת במקום ה-36 בדירוג האולימפי. לטוקיו נכנסות 56 אצניות. כולנו תקווה שאכן, סוף סוף, אחרי 48 שנים, מאז מינכן 1972, תהיה לישראל ספרינטרית במשחקים האולימפיים.

השילוב של אמא מאמנת ובת ספורטאית הישגית הוא יוצא דופן. "קשה מאד לשחרר...לפעמים במהלך האימון אני מדברת בקול גבוה, ואז דיאנה אומרת לי: מה את צועקת? היא מאד רגישה והיא חשה עלבון...יש לי קול גבוה כמורה ולדיאנה זה מפריע..".

אירנה מאמינה ש"בתקשורת יעילה ניתן למצוא את האיזון והשלווה בין תפקידי כאמא ותפקידי כמאמנת. נכון שקשה לשחרר...אני יודעת שלפעמים מפריע לה שהאמא שלה כל היום על הראש שלה... אני שואלת את עצמי, איך יש לה סבלנות? אני מבינה אותה ולכן אני מנסה לעשות את המקסימום שנוכל להתאמן מבלי שאחנוק אותה" היא מספרת בגילוי לב ומוסיפה: "אני רוצה שהיא תרגיש עצמאות. שלא תרגיש שאני אומרת לה מה לעשות. אני נותנת לה SPACE והיא מגוונת באימוני כוח ופילאטיס עם מאמנים אחרים".

קרו לא מעט מקרים שאירנה ראתה את בתה יוצאת עצובה ומופנמת לאימון . "אני רוצה שדיאנה תצא לאימון עם חיוך. קשה לי כאמא לראות את זה. אני הרי רוצה שיהיה טוב לבת שלי. חשובה לי מאד הדרך. אני אומרת לה שאם היא לא נהנית מהדרך ניפרד ואני אהיה אמא במשרה מלאה בלבד. עד היום דיאנה לא אמרה לי שהיא מבקשת להיפרד ממני כמאמנת".

בדרך להישגים ישנן מטבע הדברים אכזבות. "אחרי תחרות, אם דיאנה לא עמדה ביעדים המקצועיים אני משתדלת לא לדבר אתה. גם היא וגם אני מצויות אחרי תחרות בסערת רגשות ובהתרגשות יתירה. אני מעדיפה לנתח את מה שהיה למחרת בבוקר ללא התסכול הטבעי כדי לא לגרום נזק. לעתים, כשאני שותקת היא רוצה שאני אגיד לה משהו...היא מחפשת מילות עידוד. כאמא , קשה לי לראות אותה מתוסכלת, עם מחשבות מיותרות כשהיא לא מרוצה מעצמה".

אירנה מציינת שלא פעם היא מסבירה לה שיש לה פריבילגיה גדולה שאמא שלה אתה ולצדה. יחד עם זאת: "אם היא תבקש ממני להתאמן עם מישהו אחר אני לא אמנע זאת ממנה. אני לא כופה את עצמי עליה. אני עובדת אתה מתוך הנאה, סיפוק והרצון העז לקדם אותה. אם היא תרצה לטוס להתאמן בארה"ב אני יעודד אותה לזה ואכבד את בקשתה".

דיאנה לדעתה המקצועית של אירנה מאד מוכשרת. היא לתפיסתה עדיין צעירה מאד והיא סבורה שהמשחקים האולימפיים בטוקיו הם שלב בדרך לבשלות המקצועית שלה שתהיה לתפיסתה במשחקים האולימפיים בפריז 2024. כרגע מנקודת המבט המקצועית של אירנה "אנחנו באמצע הדרך" מסבירה אירנה.

"אנחנו מגיעות לתחרויות בינלאומיות גדולות, וכולם מרימים גבה...לא מבינים איך פתאום בישראל גדלה ספרינטרית איכותית המתברגת בגמרים. דיאנה היא פורצת דרך. אני רואה שהרבה מאד בנות היום רוצות לרוץ ספרינט. בדרך לפריז סימנו כמטרה את אליפות אירופה במינכן ב-2022. זו תהיה סגירת מעגל עבור האתלטיקה הישראלית -חמישים שנה מאז רצח הי"א במינכן.

את מעט הזמן הפנוי שיש לאירנה היא מנסה לנצל להתרגעות. הדרך שלה היא שינה, טיולים בטבע וריצה בים עם הכלבה. "זה הניקוי ראש הטוב ביותר עבורי. כשאני יורדת לים, אני נהנית מהאוויר הצח, אני רואה את הגלים המרגיעים ואז כשאני מסיימת ריצה, אני מרגישה שאני מנקה את כל השלילי שהצטבר בתוכי. אני ממלאת עצמי באנרגיות חדשות".

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.