"הרגע ששינה את חיי" עם חותר הקיאקים האולימפי אבירם מזרחי

"הרגע ששינה את חיי" עם חותר הקיאקים האולימפי אבירם מזרחי

מאת: הוועד האולימפי בישראל

כילד שגדל בשכונת צהלון ביד אליהו, תל אביב, מהשכונות של פעם עסקתי במגוון ענפי ספורט. עסקתי באתלטיקה בריצות למרחקים בינוניים. הייתי טוב אך לא מצוין. רציתי להצטרף לפעילות הג'ודו ביד אליהו אבל בגלל קשיים כלכליים בבית, לא הצלחתי להשתלב בזה.
בכתה ז' בעירוני ט' בתל אביב, נחשפנו לשיעורי ימאות בבית הספר הימי על גדות הירקון בתל אביב.
מחצית מהתלמידים אז הופנו לחקלאות ומחצית לימאות. למזלי הגדול אני הופניתי לימאות...וכל השאר, היסטוריה", נזכר חותר הקאיקים האולימפי אבירם מזרחי, שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984 (500 מטרים) , בהם סיים במקום העשירי.

אבירם התאהב מהר מאד בימאות."מדובר היה בענף ספורט חברתי, עם הרבה ילדים, משהו שמח ולמורים, היתה רוח טובה. החיבור שלי לקאיקים, במקביל לעיסוק שלי באתלטיקה, נולד בקיבוץ מעיין ברוך במפגש עם אמנון ארז והעולה החדש מיכאל אליגולשווילי.
שם, ליד החצר בה נפגשנו היה אגם ויצאנו לחתור. מיד לאחר מכן אמנון ומיכאל פגשו אותי בשיעורי הימאות בתל אביב והם אלה שאני זוקף לזכותם את השינוי בחיי. השקעתי את נשמתי. בארץ התחלתי להצליח בגיל 16-17 ובזירה הבינלאומית הצלחתי בגיל 20.
אני זוכר שבמשלחות ספורט לנוער יצאתי למחנות אימונים בגרמניה ובהולנד ופגשתי חותרים מצויינים ממדינות שונות. באימונים המשותפים אתם הבנתי שאני יכול... כן, בגיל 22 כבר ייצגתי את ישראל במשחקים האולימפיים", משחזר אבירם שהיה עשר פעמים אלוף ישראל.

עד היום, כשאבירם מגיע לביקור בשכונת ילדותו פוגשים אותו התושבים של פעם ונזכרים בימים בהם היה "נרקיס מלך הביצה", ומעניקים לו חום ועושים לו כבוד גדול. רגע בלתי נשכח עבור אבירם היה היום בו השיג את הקריטריון האולימפי ב-1984. הוא היה בתחרות בגרמניה והמשימה שלו הייתה לעלות לגמר.
"עמדתי במשימה ולא ידעתי שבאותו בוקר אבא שלי יעקב מזרחי ז"ל נפטר מסרטן. בגמר, הייתי חלש מאד. לא הבנתי מדוע כי מבחינה מקצועית לא הייתה לכך סיבה. המשפחה שלי בגרמניה ידעה אבל הסתירה זאת ממני. בתוכי הרגשתי שמשהו לא בסדר....רק זמן קצר לפני הנחיתה בארץ, הודיעו לי שאבי ניפטר.
בכיתי בכי מירורים ובדיוק באותם רגעים, הטייס בירך אותי בכריזה של המטוס על זה שהשגתי את הקריטריון למשחקים האולימפיים. אף אחד מאלה שישבו בסביבתי לא הבין למה אני כל כך בוכה... היו אלה רגעים קשים בלתי נשכחים", הוא משחזר.

אחרי המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס, החליט אבירם להפסיק להתחרות. הוא הבין לדבריו, שהוא לא יוכל להתקדם כחותר מבחינה מקצועית. "מה שהיה חסר לי אז היה ידע. יצא לי עוד מאותו דבר והחלטתי לשנות כיוון ועברתי לאמן. חוויתי משבר גדול, עצום. זה היה מעבר חד מאד. אני מגדיר את ההחלטה הזו כאחת ההחלטות הקשות בחיי.

כספורטאי, היה סביבי צוות רציני ומסור. הקושי ממצב שאתה מקבל הכל, והמערכת עובדת בשבילך, פתאום אתה משנה כיוון ב-180 מעלות ואתה צריך לתת את כל כולך למישהו אחר. מדובר בקושי מנטלי גדול מאד שליווה אותי תקופה ארוכה".

אבירם היה בין המאמנים הראשונים שזכה להשקעה רבה בצבירת ידע. הוא אימן את נבו איתן ז"ל שנהרג בתאונת דרכים במחצית שנות ה-90, את מיכאל קולגנוב אותו הוביל למדליית זהב באליפות העולם ב-1998 במקצה ל-200 מטרים ולמדליית הכסף במקצה ל-500 מטרים באליפות זו.

הוא הוביל את ליאור כרמי למשחקים האולימפיים באטלנטה 1996 בהם הגיעה לחצי הגמר האולימפי.
אבירם, כיום מנהל בית הספר לחינוך ימי בעמק הירדן, רואה עד כמה קשה בשנים האחרונות לכוון בני נוער לפעילות ספורטיבית. "ילדים מתקשים היום לבצע מיומנויות גופניות בסיסיות כי הם משקיעים את עיקר זמנם מול מסכי המחשב". אבירם משמש כיום כמאמן ראשי של בנו סתיו מזרחי, חותר הקאיקים הבכיר של ישראל, יחד עם רועי לב שהיה בעבר חניכו ואימן את סתיו מספר שנים.

לפני כשנה וחצי סתיו פנה לאביו בבקשה שיאמן אותו. "החלום של סתיו הוא לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים. אני אתן לו 100% מהניסיון והידע שיש לי כדי לסייע לו לממש את החלום", משתף אותנו אבירם המוסיף: "מוטלת עלי אחריות כבדה מאד ויוצאת דופן. להיות אבא - מאמן זו חוויה מיוחדת. אנחנו יודעים לעשות קאט בין מה שקורה באימונים לבין היותי אבא שלו. אין בינינו כמעט עימותים. סתיו יודע שבאימון אני המאמן, ובבית אני אבא שלו והוא הבן שלי. גם באימונים שאנחנו מגיעים לקצה גבול היכולת שלו אני לא מוותר לו. יש גם אימונים שלא מצליחים. סתיו מקבל ממני תמיד חיבוק כמאמן וכאבא. סתיו גדל על קאיקים. המשפחה עובדת בזה 24/7, אבל יודעת לעשות BREAK.

יש לסתיו עוד אחות ואח וכולם שווים וכולם יודעים את הגבולות. אשתי/האימא ענת, מעורבת מאד וכשהיא מרגישה שאני ורועי לב לוחצים על סתיו היא הולכת לטובת הילד. לפעמים היא נגדי ונגד רועי אבל הרגעים האלה חולפים מהר, ואנחנו שוכחים מהם כי אנחנו תמיד עם המבט קדימה. יאמר לזכותו של סתיו שהוא דעתן גדול, ועם כל זה הוא יודע להוריד את הראש ולקבל את הדרך שאנחנו מתווים לו".

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.