מאת: הוועד האולימפי בישראל
"אני חולם לסגור חשבון עם עצמי והפעם לחצות את קו הסיום חלק ללא תקלות" כך רוכב אופני ההרים האולימפי של ישראל שלומי חיימי (30 וחצי) הישראלי הראשון שיצג את ישראל במשחקים אולימפיים והוא עשה זאת בריו 2016. שלומי משחזר את שעבר עליו בריו ואינו מסתיר שיש לו חשבון פתוח עם עצמו.
שלומי משקיע את כל כולו ברכיבה. מחצית מהזמן הוא שוהה בחו"ל בעיקר באירופה, באימונים ובתחרויות ומחצית שניה בישראל. במאי 2020 ידע אם הצליח להשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים בטוקיו ולייצג את ישראל ברכיבה על אופני הרים בפעם השניה ברציפות. נכון להיום ישראל מדורגת במקום ה-24. הדירוג הנדרש להשגת הכרטיס לטוקיו הוא המקום ה-21. שלומי אופטימי מאד ומאמין שהוא יעשה זאת!
שלומי חיימי נזכר שבשבוע האימונים בריו לקראת התחרות, מזג האוויר היה טוב ויבש והמסלול היה נוח. דומה לישראל. "בלילה שלפני התחרות השמים התהפכו. בריו ירד גשם זלעפות. הרוכבים הגיעו לנקודת הזינוק וגילו תנאי שטח שלא היו מוכנים אליהם. כל הרוכבים, חמישים במספר, נכנסו להיסטריה.
אחרי ההקפה הראשונה הייתי במצב טוב בדבוקה הראשונה. בסיבוב השני התמודדתי עם שני פאנצ'רים, ירדתי למקום ה-44 ואז בכוחות אחרונים ובמאמץ עילאי סיימתי את התחרות במקום ה-29". אגב, עפ"י הערכות מוקדמות שלומי אמור היה לסיים במקום ה-25.
השנה, באליפות העולם שהיתה בקנדה, סיים שלומי במקום ה-30, אחד ההישגים הגדולים ביותר לרוכב ישראלי בכל הזמנים.
"אני עובר כמעט לבד את כל הדרך הקשה הזו. אני יוצא לאימון של 4-5 שעות ובכל אימון יש מטרות וצריך לתת את ה-100%. אין מי שדוחף אותי. אני צריך לדחוף את עצמי. המאמן מנתח את הביצועים שלי רק לאחר האימון, כיוון שהכל מתועד במחשב. אין דבר כזה לא בא לי….אין לי חשק…..אני יודע שאין קיצורי דרך. אני מודע לכך שאם לא אבצע ב-100% את מה שנדרשתי לבצע באימון זה ישב עלי ויחסר לי. אימון אינטנסיבי שביצעתי בצורה טובה נותן לי תחושת סיפוק, מחזק לי את הביטחון ואת תחושת המסוגלות". חשוב מאד לדבריו של שלומי להקשיב תמיד לגוף כי לעתים "יותר זה פחות".
בעיניו, אופני השטח בהם התמחה, הם שילוב מושלם בין טבע, מכונה וגוף האדם. יש פה התמודדות מול אלמנטים קשים של איתני הטבע הקשים, יש כאן הפעלת אלמנטים טכניים של מהירות וכמובן ריכוז מירבי. "כשאני מסיים תחרות בדופק 180 אני מרגיש מפורק. הריכוז יורד, החמצן לא מגיע לשרירים ולמוח והתחושה היא תחושת הישג וסיפוק רב".
שלומי משתף אותנו בדבר שהוא הכי פחות אוהב: "לחזור הביתה בתום אימון או אחרי תחרות המתקיימים בקור של אפס עד חמש מעלות, ולגלות שאין מים חמים בבית, ואף אחד לא דאג לזה…מוציא אותי מדעתי".
שלומי מסיים בימים אלו את הפגרה, אותה ניצל היטב למנוחה מרכיבה, ועסק קצת בענפי ספורט אחרים להנאתו כמו: גלישת רוח, טיפוס על קיר ו-ski roller. "אעשה כל שביכולתי כדי להשיג את הכרטיס לטוקיו 2020. אני לגמרי בראש שם. בתכנית שלי לצאת לאימונים בטוקיו לכמה שבועות במידה ואכן אשיג את הכרטיס המיוחל הזה.
השאיפה שלי להגיע למשחקים האולימפיים במצב פיזיולוגי טוב כמו זה שהגעתי לריו 2016, ולעשות שם את הכי טוב שאני יכול" .
