"ראיון השבוע" עם האתלטית עדן פינקלשטיין

מאת: הוועד האולימפי בישראל

"אני בחורה מאד הישגית ותחרותית עם הרבה מאד שאיפות. אני לא עוצרת עד שאני לא משיגה את מה שאני רוצה" כך, האתלטית עדן פינקלשטיין, חיילת, שמלאו לה 20 אביבים בחודש שעבר, שיאנית ישראל בקפיצה למרחק באולם – 6.32 מטרים. את ההישג הזה היא קבעה בפברואר 2019 באליפות הבלקן לנוער בטורקיה.
עדן גדלה בבית בו ההורים בצעירותם רצו תמיד מהר. סבא שלה מצד אמא שעלתה מצרפת לישראל בגיל 18 התחרה בריצות קצרות. היא התחברה לאתלטיקה בכתה ה'. היא השתתפה במרוצי שדה במסגרת אליפויות בתי הספר. כבר אז התגלה כשרונה הרבה אחרי שזכתה במקומות הראשונים. בתוך שנה מהזמן בו נחשפה לאתלטיקה הצטרפה לאגודת מכבי ת"א.

המקצוע הראשון בו בחרה היה קפיצה לגובה תחת שרביטו של אנטולי שפרן. ב-2012 (כשהיתה בת 12) היא הרגישה שהיא צריכה לנסות משהו אחר כדי לנצל את המהירות שלה בהרצה. ב-2017 עברה להתאמן אצל רוגל נחום, אתלט אולימפי שייצג את ישראל שלוש פעמים במשחקים האולימפיים.

עדן, זוכרת היטב את שיחת ההכרות שלה עם רוגל שעד לתחילת עבודתו אתה אימן גברים בלבד. "רוגל הבהיר לי מיד את דרישותיו ממני כספורטאית:רצינות, התמדה והקפדה על אורח חיים ספורטיבי" היא מספרת ומציינת שהיא מאד רצתה לעבור למסגרת חדשה ומאתגרת והביעה הסכמתה לתת את כל כולה לאתלטיקה. ובנשימה אחת היא משחזרת את פתיחת האימון הראשון של עם רוגל. "הצלחתי לרוץ בקצב של הבנים ורוגל אהב את זה…הוא אמר לי: את פייטרית".

עדן גדלה בבית דתי. כשהתחרויות התקיימו באמצע השבוע לא היו בעיות. בתחרויות בשבת היא התחרתה במקצה מיוחד שהתקיים במיוחד במוצאי שבת. בדר"כ בכל תחרות השתתפה במגוון מקצועות.

במקביל לשינוי המקצועי שעברה היא ביצעה שינוי גדול ומשמעותי בחייה. היא עברה מלימודים בתיכון דתי לאורט גבעתיים שם סיימה את לימודיה במדעי המחשב. "המשפחה של עדן דתית. ההורים שומרי שבת ומכבדים את החלטתה לחזור בשאלה. עד שלא היה לה רישיון נהיגה היא הגיעה ברכיבה על אופניים מגבעתיים לאצטדיון בהדר יוסף.

"האתלטיקה היא האהבה הכי גדולה שלי, הדבר העיקרי עבורי בחיים! בימי הקורונה נכנסתי לדאון כי לא להתאמן באיצטדיון" מסבירה עדן המעידה על עצמה כבחורה הישגית ותחרותית מאד. היא מספרת לנו שכילדה, בכל משחק שהשתתפה "תמיד הייתי צריכה לנצח ותמיד ניצחתי".

"אני בעלת מוטיבציה גבוהה מאד ולחוצה להשיג את המטרות שלי. יש לי שאיפות רבות להצלחה. אני לא עוצרת עד שאני לא משיגה את מה שאני רוצה. כן, אני רוצה לשפר ולהשתפר בכל אימון".

ספורטאית מצטיינת כשהדרך קשה יותר איך היא מתמודדת עם מצבים של חוסר הצלחה?

"אני מרגישה מאוכזבת. מזילה לא מעט דמעות, אבל אף פעם לא נכנסת למרה שחורה. אני מבינה שיש לי עוד הרבה עבודה וחוסר הצלחה היא חלק מתהליך". בהיותה אתלטית רב גוונית, היא משתתפת בתחרויות גם בריצות קצרות וריצת שליחות וזו הדרך שלה לצאת מהאכזבה.

עדן, מתחילה את היום שלה כמורה חיילת בתיכון שמעון בן צבי בעיר מגוריה גבעתיים. בצהריים, היא כבר באימון שנמשך עד הערב. היא מקפידה על תזונה נכונה בחיי היום יום ובעיקר בתקופת תחרויות.

עדן היא האתלטית היחידה בישראל שהקפיצה למרחק הוא המקצוע הראשי שלה. בגיל שלה יש בכלל במקצוע הזה מעט מאד מתחרות. בשנתיים האחרונות לדבריה, חוץ מקופצת המשולשת האולימפית חנה מיננקו אף קופצת לא קפצה יותר מששה מטרים.

עדן מסומנת כמועמדת רצינית למשחקים האולימפיים שיהיו בפריז ב- 2024. "אמא שלי נולדה שם ועלתה לארץ בגיל 18. המשפחה שלה כבר הבטיחה לה "שאם אני אייצג את ישראל במשחקים האלו הם יבואו לעודד אותי. עכשיו, חובת ההוכחה עלי ואני מאמינה שאעשה זאת. עד כה, בכל שנה שיפרתי את התוצאה שלי בחצי מטרהיעד המקצועי הבא שלי הוא לעבור 6.82 מטרים (הקריטריון לטוקיו) ואני רוצה להשיג זאת בשנים הקרובות. אני מקדישה את חיי בשביל להגיע למשחקים האולימפיים. זו המטרה הכי גדולה שלי"

מה אנחנו לא יודעים על עדן?

שהיא מנסה להרגיע את עצמה בימים שהיא מרגישה לחץ בשיחה עם ההורים "שהם החברים הכי טובים שלי. אני משתפת אותם בהכל וסומכת עליהם ב-100%. אנחנו תמיד הופכים לצוות חשיבה משולש. הם עוזרים לי בכל הלבטים שלי ועד היום זה הצליח"

שהיא לא עושה טקסים מיוחדים לפני תחרות כדי להימנע מלהיתפס למשהו שולי שאינו שייך כלל לספורט.
שהיא תמיד עוקבת אחרי המתחרות שלה בזמן החימום ובסרטי וידאו והיא בידידות טובה אתן.

שהיא מאד אוהבת להתחרות כשביציעים יש קהל רב של אוהדים. "האווירה מדרבנת אותי ומעצימה את המוטיבציה שלי. ברוב המקרים כשהיה קהל הצלחתי להגיע לשיא שלי. אני יודעת שהקהל בא לראות אותי ואת חברי ברגעי השיא שלנו וזה מאתגר אותי באופן אישי".

שבילדותה ניגנה על אורגנית, שיחקה כדורגל וכדורסל תמיד עם הבנים והיתה חניכה בתנועת הנוער בני עקיבא. "האתלטיקה ניצחה את הכל…."היא משתפת.

שהיא מאד אוהבת ללבוש בגדים אלגנטיים, אבל רוב היום היא בבגדי ספורט. היא עושה זאת כשהיא יוצאת לבלות עם החברות שלה.

שהיא אוהבת מאד להפליג ביאכטה עם אבא שלה, והיא משתדלת לצאת אתו לים אחת לחודש. היא בטוחה שלכשיהיה לה זמן פנוי היא תלמד להשיט יאכטה.

שבסופי שבוע היא מרגישה היטב את העייפות המצטברת של כל השבוע וכשהיא נפגשת עם חברות, לפעמים היא נרדמת והן מנערות אותה….

עדן מרגישה שהאתלטיקה היא סוג של משפחה. בן זוגה הוא אריאל אטיאס אלוף ישראל ושיאן ישראל בקרב 10 והם תומכים ומעודדים אחד את השני. הקבוצה אתה היא מתאמנת ה"רוגלים" מגובשת מאד והחברה שומרת על קשר קבוע.

עדן היא שגרירה צעירה של הענף. "אין מספיק בנות שעוסקות באתלטיקה. אני מזמינה בנות שאוהבות ספורט לבוא ולהתנסות. "זוהי חוויה יוצאת דופן שקשה להיגמל ממנה. זה מה שקרה לי. אני רוצה לראות הרבה בנות צעירות מצטרפות" .

בהצלחה!