מאת: הוועד האולימפי בישראל
"כספורטאי הישגי ידעתי שאני ביום התחרות – הוא יום הדין, צריך לשים הכול בצד ולמקסם את עצמי בכל תנאי.
בדרך, יש תמיד את מי להאשים. בסופו של דבר, אני תמיד נתתי את ה-100% שלי וביום התחרות נתתי את ה-500% שלי, כי בדפי ההיסטוריה שמי מופיע", כך השייט האולימפי אלדד אמיר משדות ים, שיצג את ישראל שלוש פעמים במשחקים האולימפיים בדגם ההולנדי המעופף יחד עם יואל סלע, שותפו לסירה 12 שנים בהן זכו השניים 10 פעמים בתואר אלופי ישראל.
אלדד ויואל יצגו את ישראל במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984 בהם סיימו במקום ה-8, במשחקים האולימפיים בסיאול 1988 בהם סיימו במקום ה-4 ובמשחקים האולימפיים בברצלונה 1992 בהם סיימו במקום ה-17.
משחקי לוס אנג'לס היו עבורם הפרק האולימפי הראשון. אלדד מגדיר זאת כשיעור… הם הגיעו למשחקים האולימפיים בעקבות החלטה של ועדת החריגים של הוועד האולימפי בישראל, חרף אי הצלחתם באליפות אירופה בצרפת שהייתה תחרות המבחן להשגת הכרטיס. "היינו בטוחים שאנחנו לא נוסעים. קיבלנו את הבשורה המשמחת כשנחתנו בארץ מצרפת. שמענו על כך ברדיו. לא היינו מאוכזבים מהמקום ה- 8 בלוס אנג'לס. בסיום הבנו שאנחנו מסוגלים להרבה יותר".
במשחקים האולימפיים בסיאול, ידעו השניים כמו גם ראשי משלחת ישראל, שהם לא יוכלו לצאת לאחד השיוטים שנפל על יום הכיפורים. מאד קיווינו שראשי המשלחת הישראלית יצליחו לייצר ביום הזה יום חופשי משיוטים בדגם הזה, אבל הדבר לא צלח. אלדד נזכר ומסביר: "נכון שהייתי מאוכזב אבל לא עשיתי מזה עניין כי בסופו של דבר אני זה שעומד מול התוצאה. יואל ואני יצאנו בהרגשה שאנחנו הולכים לנצח בתחרות גם בלי השיוט השישי, שיוט יום הכיפורים", הוא משחזר.
הנפילה שלהם היתה דווקא ביום הרביעי לשיוטים. מצב הים, נזכר אלדד לא אפשר לקיים את התחרות והיא הועברה ליום למחרת והתקיימה במסלול של הגולשים, תנאי ים שאלדד ויואל לא נחשפו אליהם כל השנים שלהם כשייטים.
"מצאנו את עצמנו אחרי המצוף הראשון במקום השני ופתאום נכנסנו למצב של הסתרת רוח. לא יכולנו לזוז. נתקענו וראינו את כולם חולפים על פנינו. כשהשתחררנו סיימנו במקום האחרון. הרגשנו תסכול עצום כי ידענו שמקום עשירי בשיוט הזה היה מקנה לנו מדליית זהב אולימפית". "כספורטאי אולימפי, אתה עובד קשה מאד ארבע שנים הרחק מאור הזרקורים. חודשיים שלושה לפני המשחקים האולימפיים פתאום יש עליך מחויבות ואתה מרגיש שמדינה שלמה יושבת לך על הכתפיים. מדובר בלחצים אדירים שעליך להתמודד עמם וזה בהחלט משפיע על הספורטאים שצריכים לדעת להתמודד עם זה, התמודדות בהחלט קשה".
אחרי שפרש מפעילות תחרותית בגיל 33, הפנים אלדד מספר תובנות לחיים אותן רכש במהלך הקריירה האולימפית שלו. "כשאתה יוצא לים, אתה יודע מה מצב הים רק באותו הרגע. באותה נקודת זמן בתוך מספר דקות הכול יכול להשתנות. ככה זה בחיים. אתה קם בבוקר, אתה חושב שהיום יתנהל כך וכך…מישהו חתך אותך ברמזור, הילד לא הגיע לבית הספר כי משהו קרה בדרך.. החיים הם חיים, מה שחשוב זה איך אנחנו מבינים אותם ואיך אנחנו מפרשים אותם.
הים לימד אותי להתמודד בכל מצב נתן לטוב ולרע. את זה לקחתי לחיים ביום שאחרי. החיים זה כמו הים. עליות, ירידות, גלים גבוהים, גלים נמוכים, רוח חזקה, מערבולות. מה שחשוב זה תמיד לשמור את הראש מעל המים", מסביר אלדד.
הספורט לדברי אלדד, כיום בעלים של חברה לאספקת אבן, ריצופים וחיפויים המשמש במקביל כמנטור לספורטאים ולאנשי עסקים, עיצב את אישיותו בכל הקשור ליכולת ההתמדה שלו, בשאיפה שלו לשלמות בכל מה שהוא עושה, תמיד בשאיפה להכי טוב שאתה יכול לעשות והוא אינו מוותר לעצמו בשום תחום.
אלדד אוהב את הטבע והיופי של הבריאה. כל השנים הוא יוצא להפלגות לשלוותו, שוחה בים, יוצא להליכה ספורטיבית בחוף הים. "הים נותן תחושה כמה העולם גדול וכמה אני קטן למרות ה-1.90 מטר וה-110 קילוגרמים שלי. במשך שנים רבות אימן אלדד שייטים צעירים בשדות ים. בזמנו, הוא הרגיש שהוא חייב להיות מעורב בעשייה של הספורטאים שלו בכל דבר והוא עשה עבורם הכול !
כספורטאי בכיר ומאמן מבוגר למדתי שככל שאקנה יותר כלים לספורטאים שלי כך הם ידעו טוב יותר להתמודד עם אתגרים. "להערכתי, בגלל המעורבת המוגזמת שלי והדומיננטיות יוצאת הדופן שלי, גרמתי להם בסופו של דבר לא להמשיך בשייט כשאני כבר לא לצדם כמאמן.
הייתי שם בשבילם בכל דבר וכשעברו למאמנים עם גישה אחרת הם פרשו. אני רואה בלא מעט ענפי ספורט שיש בריחה של ילדים שהיו רגילים למאמנים טוטאליים.
היום אני מבין שבשביל לאכול צריך לתת לאדם את החכה ולא להאכיל אותו בדגים.
