"ראיון השבוע" עם מאמנת ההתעמלות האמנותית איילת זוסמן

מאת: הוועד האולימפי בישראל

"לעולם לא אכעס על מתעמלת שלי אם היא תבצע טעויות בתרגיל במהלך תחרות כיוון שאני יודעת שהיא עושה מה שהיא יכולה. לתפיסתי, חשוב שתהיינה טעויות כדי שנוכל להיות טובות יותר וכדי שנוכל להתקדם ולהגיע לשלמות.

אם קרתה תקלה, אני בודקת קודם כל מה בהוראות המקצועיות שנתתי לה לא העברתי נכון למתעמלת. אני דוגלת בביקורת עצמית לפני הכל. כשאני יושבת עם המתעמלת על ספסל ה-KISS&CRY בזמן ההמתנה לקבלת הציון לתרגיל, אני מנסה להבין מהמתעמלת מה הרגישה בזמן ביצוע התרגיל ומנסה להחזיר לה את הביטחון לקראת התרגיל הבא שלה" כך, איילת זוסמן, המאמנת האישית של המתעמלת האמנותית לינוי אשרם.

איילת עבדה בצוות האימון של אירה ריסנזון בדרך למשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008, היתה הכוריוגראפית של נבחרת ישראל ונטע ריבקין בדרך למשחקים האולימפיים בלונדון 2012. בדרך למשחקים האולימפיים בריו 2016 נמנתה איילת על צוות האימון של נבחרת ישראל יחד עם אירה ויגדורצ'יק, אלה סמופאלוב ורעיה אירגו. בנוסף חיברה את התרגילים לרביעיית הבנים של ישראל באקרובטיקה שהוכתרה לאלופת העולם ב-2017 .

איילת, בוגרת מגמת הספורט בתיכון קריית שרת בחולון גדלה באווירה ביתית ספורטיבית מאד. אמה אילנה חובבת טניס בעיקר, מכירה היטב את כל השחקנים הטובים בעולם, אביה אלי אוהד כדורגל ואחיה יניב שיחק בצעירותו כדורגל במכבי תל אביב באותה קבוצה בה גדל טל בן חיים, שחקן נבחרת ישראל וצ'לסי האנגלית. אחותה האמצעית עדית ז"ל נפטרה מסרטן בגיל 22 לא היתה מחוברת לספורט. אחותה הבכורה אורית, היתה בצעירותה אתלטית. כאחות בוגרת במשפחה,אורית מהווה עבור איילת מקור השראה והערצה כל השנים. יש בינהן קירבה מיוחדת..

איילת החלה את צעדיה הראשונים בעולם ההתעמלות האמנותית בהיותה ילדה בת 6 בחוג של פעמיים בשבוע. מיד אחרי שנה, היא ביקשה מאמא שלה להגביר את הפעילות והצטרפה לקבוצה התחרותית של הפועל חולון. במהלך השנה בה התאמנה אצל המאמנת האולימפית לשעבר אילנית לזר, היא עברה להתאמן אצל אירה ויגדורצ'יק, כיוון שאילנית עזבה את הארץ..

בהיותה בת 15 הוכתרה לאלופת ישראל. לאחר מכן לא זכתה בתואר ובגיל 17 החליטה לפרוש מפעילות תחרותית."אני שונאת להפסיד. רציתי להשיג את המטרה להיות אלופת ישראל אך הדברים השתבשו. נפצעתי בגב, אחותי עדית ז"ל חלתה בסרטן. אמנם הרגשתי שלא מיציתי את עצמי כמתעמלת אבל משך אותי יותר לנסות אתגר חדש. רציתי לעשות קריירה צבאית" היא נזכרת וכך היה.

חודשיים לאחר פטירתה של אחותה התגייסה איילת לצבא. היא שרתה כקצינת אימון גופני בגדנ"ע בכושר, במטה הכללי. ואתם יכולים לומר: סגן איילת זוסמן. הציעו לה לחתום קבע אבל כאן התשוקה להתעמלות האמנותית והאהבה למקצוע גברו על הכל והיא סירבה בנימוס.

הפגישה הראשונה של איילת עם לינוי אשרם היתה כשלינוי היתה בת 10. אחרי שמונה שנים של עבודה קשה הגיעה פריצת הדרך של לינוי.
זה קרה ב-2017 כשלינוי זכתה במדליית ארד ראשונה לישראל בקרב רב באליפות העולם בפזארו, איטליה. נזכיר כי שנתיים קודם לכן באליפות העולם בשטוטגרט, גרמניה (היתה תחרות קריטריון לריו) לינוי התחרתה רק בשני תרגילים. היא היתה צעירה יותר. המתעמלות הבכירות בזמנו היו נטע ריבקין שהשיגה את הקריטריון וטורי פילנובסקי שלא השיגה את הקריטריון.

"כשלינוי זכתה במדליה הבנתי שמדובר בהישג גדול מאד אבל לא הצלחתי לעכל אותו. לא הרגשתי אושר, לא הרגשתי תחושת ניצחון. האמת, לא כיוונו להישג כזה בנקודת הזמן הזאת. לינוי היתה אז בת 18 ולא כיוונתי לכך שכל כך מהר היא תקבע את ההישג הגדול ביותר של ישראל בכל הזמנים. אז התחלתי להפנים איזו מחוייבות גדולה ואיזו אחריות לאומית מוטלת עלינו כצוות", משתפת אותנו איילת.

במהלך כל השנה אחרי הזכייה במדליה ההיסטורית הזאת, עד לאליפות העולם בסופיה בולגריה איילת ניתחה לעצמה איפה פיספסה את התחושות. "הפעם, כיוונו גבוה. לינוי זכתה במדליית הכסף בקרב רב, והפעם הבנתי היטב מה לא הרגשתי אז. האושר בא לידי ביטוי בדמעות. אמרתי ללינוי:

תמיד ידעתי שאת מסוגלת לעשות את זה. ככל שתכווני גבוה יותר תגיעי לשם. הרגשתי סיפוק גדול מאד מהעבודה. רצף של זכייה בשתי מדליות באליפויות עולם העצים את המוטיבציה שלנו לכמה שיותר הישגים ברמה הבינלאומית הכי גבוהה. מכאן, בכל תחרות, בכל מקום בעולם הגענו עם תרגילים בדרגות קושי גבוהות מתרגילים קודמים".

מאז הזכייה במדליה הראשונה באליפות העולם יש ללינוי בארון המדליות שלה 11 מדליות מאליפויות העולם.
איזה סוג מאמנת את איילת זוסמן?

"יש לי קצת מהכל. קשוחה, מכילה וחברה. יחד עם זאת אני לא נותנת למתעמלות שלי לחצות גבולות. עם לינוי יש לי יחסים מיוחדים! היא משתפת אותי בהכל. בגיל צעיר הייתי יותר קשוחה אתה. היום, אני רואה את הבגרות שלה. היא יודעת היטב את מקומה ואת האחריות המוטלת עליה. אנחנו עוברות את כל התהליך והדרך ביחד. לינוי הולכת אתי בראש לכל מקום כל יום כל היום".

כשאיילת נכנסת לאולם ההתעמלות היא קולטת מיד באיזה מצב לינוי הגיעה לאימון. כמעט תמיד היא מקבלת אותה בחיוך. "כשלא טוב ללינוי, ואין הרבה כאלה רגעים, אני מקיימת אתה שיחות מלב אל לב ומרימה אותה מיד".

מה אנחנו לא יודעים על איילת זוסמן?

שהיא לא מאמינה באמונות טפלות.
שהיא לא אוהבת לדבר בטלפון. שהיא מעדיפה להתכתב או להיפגש.
שהיא מאד אוהבת לצחוק.
שהיא מאד צנועה, מאד נוחה ומסתגלת היטב לכל מצב.
שהיא בעלת תואר ראשון במינהל עסקים וניהול ספורט (מכללת רופין) והתמחתה בקידום בריאות
ו- COACHING (במחזור הראשון בו היה שיתוף פעולה בין רופין לוינגייט).
שהיא היתה מדריכת קרב מגע בשרותה הצבאי. ראו הוזהרתם.

שעד למשבר הקורונה היא לא ידעה להכין במטבח יותר מחביתה. היום היא מבשלת אוכל גורמה.
שהיא מאמינה באנשים עד לרגע שפוגעים בה.

שהיא טוטאלית בכל תחומי החיים: משפחה, עבודה והפן האישי. בכל מה שהיא עושה היא משקיעה את ה-100% שבה. היא לא מכירה קיצורי דרך.

שהיא מאד תחרותית והיא מאמינה שעבודה קשה תנצח הכל.

ש"הספורט הוא החיים שלי. אני רואה את עצמי בהתעמלות אמנותית כל חיי".

מה שמעסיק את איילת זוסמן כמאמנת הוא מה עובר בראש של הספורטאית שלה. "אני מנסה להיכנס למוח שלה ולומר לה את הדבר הנכון בזמן ובמקום הנכון.
אם מאמן או מאמנת לא מצליחים להיכנס לראש הספורטאי או הספורטאית יהיה קשה מאד להשיג את התוצאה הרצויה.
מה המתעמלת צריכה לעשות, היא יודעת כי היא עובדת על אוטומט. המוכנות הפיזית שלה קיימת. מה מצפים ממנה היא גם יודעת. ההבדל המהותי הוא במוכנות המנטלית שלה. לחבר את כל זה יחד לרגע הנכון זו אומנות. אני במבט עין יודעת מה לינוי מרגישה, באיזה מצב היא נמצאת. אז אני יודעת מה לומר לה כדי להשיג את המקסימום".

איילת מתארת בפנינו את ההתנהלות של הרגעים האחרונים לפני שלינוי יוצאת למשטח לתרגיל בזמן תחרות. דקה לפני היציאה, עוד מאחוריה הקלעים, היא מעבירה לה מהאנרגיות שלה עם מתן נשיקה על העורף ונושאת בלבה תפילה אישית להצלחה .

שניה לפני שלינוי יוצאת למשטח זה הולך ככה. ראש אל ראש. "אני מסתכלת לה בעיניים במבט חדור מטרה של שתינו. המבט מעביר מסר של אחת לשנייה. אני מעבירה לה את המסר שאני מאמינה בה ב-100% והיא יכולה להציג תרגיל איכותי. לינוי במבט נחוש שלה מאשרת לי שאני יכולה להיות רגועה ולסמוך עליה" היא מספרת לנו.

אחרי שלינוי אשרם הוכיחה שהיא יכולה להשתלב היטב ברמה הבינלאומית הכי גבוהה (שלוש מדליות באליפויות עולם: ארד, כסף וארד) החלום הגדול של איילת הוא להוביל מתעמלת ישראלית לזכייה במדליה אולימפית. "זוהי המטרה המקצועית שהצבתי לעצמי.

אני מהדור שהופעה בגמר בתחרות, או זכייה במדליה במכשיר בודד היה הישג שיא. והנה, בשנים האחרונות, אנחנו במציאות אחרת לגמרי. בכל מקום בעולם מדברים ושומעים שישראל היא מעצמה של התעמלות אמנותית. מפרגנים לנו מאד ואני גאה להיות חלק מהדור הזה".

המקום בו איילת מרגישה הכי בטוחה מבחינה מקצועית הוא אולם ההתעמלות. ישנם ימים שהיא נמצאת בו 12 שעות בלי שמישהו יסיח את דעתה. היא לא נותנת לשום דבר ולאף אחד להפריע לה.

בחירת מוסיקה לתרגיל והתאמתו למתעמלת הוא הצד החזק שלה והאהוב עליה מאד. היא משקיעה בזה שעות רבות. בתחילת הדרך שרפה שעות רבות באולפנים. אז היא החליטה ללמוד עריכת מוסיקה בכוחות עצמה כדי לא להיות תלויה במישהו. בלילות, הקדישה שעות רבות ללימוד הנושא והיום היא שולטת בזה היטב. כיום, היא מגיעה לאולפן רק כדי לבצע פינישים.

כשהיא מכינה תרגיל ללינוי היא מנסה להבין מה הקהל רוצה לראות ממנה כשהיא על המשטח ואיך היא תעביר לקהל את הסיפור. איילת מכניסה הרבה מאד רגש לתרגילים. תמיד היא חושבת מה יגרום לקהל לזכור את לינוי.

מעט מאד אנשים יודעים שאיילת ולינוי מאלתרות גם תוך כדי תחרות. זה קרה בתחרות הראשונה במוסקבה ב-2017 עם שינוי החוקה הבינלאומית. "אף אחד לא ידע מה לינוי עומדת להציג" מספרת איילת ומשתפת אותנו: "בתרגילי החישוק והכדור היא דורגה גבוה מאד אחרי שתי מתעמלות רוסיות. בתרגילי הסרט והאלות הציון שלה היה נמוך. ידענו שהיא מתברגת בגמרים ובסיום המוקדמות המשכנו לאימון כדי לשנות לה את תרגילי הסרט והאלות.

עבדנו על שינויים וכשהוצאתי אותה למשטח נתתי לה הוראות מדוייקות מה בא אחרי מה. מאחר שלינוי מאד מגוונת, והשופטות לא מכירות את התרגילים עפ"י החוקה החדשה אנחנו יכולות לבצע התאמות תוך כדי תנועה ולעמוד בהן. הרצון העז של לינוי לנצח מאפשר לי לשנות את התרגיל בזמן תחרות. זוהי תכונה ייחודית ללינוי".

לאיילת קשר מצויין עם ההורים של לינוי. "אני מתייחסת אליה כאילו היא הבת שלי. אני מקבלת תמיכה מלאה מההורים בכל מה שאני מבקשת. הם תמיד מוכנים לסייע. אני מרגישה מאד נוח אתם וזה חשוב מאד".
ולסיום, איילת ממה את מפחדת?

"אני פוחדת שיקרה משהו דרמטי לאחד מהאנשים הקרובים לי ולא אוכל לסייע".

ביולי הבא יתקיימו המשחקים האולימפיים בטוקיו. נמשיך לעקוב אחרי הצמד איילת זוסמן ולינוי אשרם ונאחל להן בהצלחה!