"ראיון השבוע" עם הסייפת יאנה בוטביניק

"ראיון השבוע" עם הסייפת יאנה בוטביניק

מאת: הוועד האולימפי בישראל

"הספורט בונה אישיות ובונה בסיס להצלחה בכל תחום ועיסוק אחר בחיים. כישרון הוא מרכיב חשוב מאד אבל זה לא מספיק. בעבודה קשה,התמדה והשקעה מירבית אפשר להגיע להישגים" כך, יאנה בוטביניק, סייפת הדקר הבחירה של ישראל שתחגוג החודש את יום הולדתה ה-22.

משפחתה של יאנה עלתה לישראל ב-2010 והגיעה למודיעין. אמא אנה אשת הייטק ואבא בוריס בעל שני תארים במתמטיקה. אלכסנדרה, אחותה הגדולה סטודנטית לשירה אופראית ואחיה הקטן לב, תלמיד בבית ספר יסודי. אמא שלה היתה אתלטית מצטיינת עד שהחלה ללמוד באוניברסיטה ואבא שלה עסק בחתירה ספורטיבית להנאתו.

בגיל 9 הצטרפה יאנה עוד ברוסיה למועדון אתלטיקה והגיעה להישגים מרשימים לגילה. כשהמשפחה עלתה לישראל יאנה הצטרפה למכבי ת"א ועסקה בקרב רב בזכות היותה רב גוונית ביכולותיה. במועדון הועידו אותה לריצת 800 מטרים. בגיל 13 חל אצלה שינוי משמעותי. בתקופה של כחצי שנה היא גבהה ב-15 סנטימטרים והחלה לסבול מסחרחורות. הרופאים הינחו אותה לפרוש מיד מפעילות ספורטיבית.

" במשך כחצי שנה התנזרתי מספורט. הרגשתי שאני לא יכולה בלי ספורט. וסיפור שהיה כך היה. הבאתי את אחי לחבר שלו ולגמרי במקרה פגשתי שם את מאמן הסיוף במודיעין ויקטור גלז. הוא מיד הבחין שאני נערה גבוהה ושאל אותי אם אני עוסקת בספורט. הוא הציע לי לבוא אליו לאימון התנסות. נעניתי מיד בחיוב ללא היסוס. רציתי מאד לנסות. ויקטור לא ידע שבבית היה לי אוסף של חרבות ושניהלתי קרבות עם אחותי. הוא גם לא ידע שקראתי את כל הספרים על המוסקטרים. אחרי האימון הראשון הרגשתי שזה המקום שלי" היא מספרת לנו על ההיכרות הראשונה שלה עם עולם הסיוף.

"אהבתי את הבגדים הלבנים ואת העיסוק בחרבות אמיתיים. אהבתי מאד את אלמנט הקרבות ואת העובדה שלא רק מבצעים תרגילים אלא צריך לחשוב ולהפעיל את המוח" היא משתפת אותנו.

בתוך כשנה וחצי מאז החזיקה לראשונה דקר בחייה, הוכתרה יאנה לאלופת ישראל עדי גיל 17. מיד לאחר מכן, לראשונה גם השתתפה בתחרות בינלאומית. היתה זו אליפות אירופה לקדטים שהתקיימה בירושלים. "עפתי בשלב הראשון של התחרות. למעלה משבוע ימים הייתי בדיכאון. המאמנים לא נתנו לי למשוך את זה כי הייתי צריכה לצאת לאליפות העולם לצעירים עד גיל 17. שם כבר הייתי יותר טובה ונכנסתי ל-60 הראשונים" היא משחזרת.

יאנה היא פרפקציוניסטית. מאחר שהתחילה לעסוק בסיוף בגיל מאוחר יחסית היא הרגישה שעליה להדביק פערים. "כל יום הגעתי ראשונה לאימון ונשארתי לזמן אימון נוסף אחרי שכולם סיימו. עזבתי אחרונה את האולם. גם בשבתות המאמן ואני היינו מתאמנים". והתוצאות לא איחרו לבוא. היא סיימה במקום ה-5 בגביע העולם ב-2016 וב-2017 הגיעה לגמר אליפות אירופה לנוער בבולגריה. בסה"כ בגיל הנוער (עד גיל 20) הגיעה יאנה 6 פעמים לגמרים באליפות אירופה וגביעי העולם.

העונה האחרונה של יאנה בגיל הנוער (2017/2018) זכורה לה היטב. היא התחילה אותה כשהיא מדורגת במקום ה-7 בעולם. המטרה שלה היתה לזכות במדליה באליפות אירופה או באליפות עולם. "לא הצלחתי לעמוד במשימה שהצבתי לעצמי. לא עמדתי בלחץ. אכזבתי את עצמי. זה מה שנתן לי את המוטיביציה להגיע לגיל הבוגרות עם התובנה הברורה שעכשיו מתחיל בעצם הסיפור האמיתי. הבנתי שבגיל הנוער לומדים להתחרות ולנצח ולהתמודד עם הפסדים ועכשיו, אין תירוצים" היא אומרת.

בעונת 2019 החל פרק הבוגרות של יאנה. היא סיימה במקום ה-10 באליפות אירופה הראשונה שלה לבוגרות, ובנוסף זכתה גם במדליית ארד בסבב הסאטלייד בברטיסלבה. היתה זו התחרות הראשונה לצבירת נקודות בדירוג העולמי. היא התחילה את העונה במקום ה-196 בדירוג העולמי וסיימה אותה במקום ה-72.

כיום, בשנת 2020 מדורגת יאנה במקום ה-68 בדירוג העולמי. באפריל היא היתה אמורה להשתתף בתחרות ה- ZONE במדריד,תחרות ההזדמנות האחרונה להשגת הכרטיס למשחקים האולימפיים בטוקיו שנדחו ליולי 2021. בשל משבר הקורונה, התחרות התבטלה ולא מכבר התבשרה יאנה כי התחרות תתקיים באפריל 2021.
המקום טרם נקבע. הכרטיס למשחקים האולימפיים ינתן למי שתזכה במדליית הזהב בתחרות.

"אני מקווה לעשות בתחרות הזאת את הכי טוב שאני יכולה. אני תמיד מתחילה תחרות במחשבה חיובית שהכל אפשרי".

יאנה החלה השנה ללמוד באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. הכיוון שלה: לימודי מתמטיקה ומחשבים. היא לומדת שם תחת מילגה ומתאמנת בקבוצת הסיוף של האוניברסיטה הנחשבת לאיכותית מאד. שתיים מחברותיה לקבוצה הן חברות הנבחרת האולימפית של ארצות הברית ושותפות למדליית הזהב של ארה"ב באליפות העולם 2018.

"השילוב בין לימודים וספורט עובד מצויין. זה טוב למוח ומאפשר להתרכז יותר באימונים. אי אפשר לחיות מאימון לאימון. אני ממליצה מאד לכל ספורטאי או ספורטאית לשלב לימודים במהלך העיסוק הספורטיבי. זה דורש משמעת קפדנית ונותן מוטיביציה גבוהה" היא מסבירה.

עכשיו בימים של קורונה היא לומדת ב-ONLINE ומכינה את עצמה לתחרויות החשובות שיהיו השנה, כפוף למצב הקורונה בעולם.

בשנת הלימודים הבאה יאנה תשתלב ככל הנראה בליגת המיכללות ה-NCAA בארה"ב. הקבוצה שלה באוניברסיטת קולומביה היא אלופת הליגה בשנתיים האחרונות.

מה אנחנו לא יודעים על יאנה?

שהיא אוהבת מאד מוסיקה. בהיותה בת 15 היתה לה להקת רוק.היא ניגנה בגיטרה חשמלית ואחותה שרה. היו להן בלהקה גם מתופף ובסיסט. הבנים בלהקה התגייסו, היא עברה לסיוף והלהקה התפרקה. יאנה גם מנגנת היטב על פסנתר (למדה שבע שנים) בעיקר מוסיקה קלאסית. "הייתי רוצה מאד ללמוד להלחין מוסיקה. אקח כמה קורסים בתחום הזה כי החלום שלי לעסוק גם בהלחנת מוסיקה לסרטים".

שהיא אוהבת מאד לשחק פלייסטיישן עם אחיה הצעיר. "יש לו מיומנות גבוהה מאד".

שהיא מאד אוהבת ללמוד שפות. באוניברסיטה היא לומדת איטלקית ואחרי זה בכוונתה ללמוד צרפתית.
שהיא מאד אוהבת חיות ויש לה שני כלבים. כלב זאב בלגי מעורב גדול ושהמשפחה אימצה כלבה עיוורת. "אני מעודדת אנשים לאמץ חיות".

שלפני תחרות היא תמיד בוחרת חולצת מזל. מדובר בחולצה שארגיש בה טוב להתחיל את התחרות. זה תמיד יהיה בצבעי כחול או אפור. ואם היא מצליחה, היא ממשיכה עם אותה חולצה בתחרות הבאה.

שהיא לא אוהבת לישון. שהיא רואה בשינה ביזבוז זמן. היתה מעדיפה במקום זה לקרוא, לנגן, לראות סרטים והצגות. יחד עם זאת היא ישנה את השעות הנדרשות כדי שהגוף שלה יתאושש מהמאמץ הגופני בו היא שרויה.

שבתחילת דרכה באוניברסיטה היה לה קשה מאד עם החיים בניו יורק. היא לא חשבה שתתגעגע הביתה "אבל התגעגעתי מאד. יחד עם זאת יש בניו יורק משהו מיוחד. אני הולכת הרבה למוזיאונים ואופרות ומבקרת במקומות שראיתי בסרטים כמו הסנטרל פארק והשדרה החמישית".

רגע לפני סיום, שאלת השאלות: מה את מוצאת בענף הסיוף?

"הדבר המרתק ביותר בסיוף הוא הפעלת המוח, היכולת לפתור בעיה בתגובה מהירה, איך לנצח את היריבה. את יכולה להגיע לרמות הגבוהות גם אם את פחות מהירה, פחות חזקה פיזית אבל חכמה בניהול קרב ובניית אסטרטגיה. יש הרבה מאד ניצחונות בלתי צפויים".

בהצלחה!

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.