מאת: הוועד האולימפי בישראל
"ביום שאקום בבוקר ללא אנרגיות, ללא תשוקה ליצירתיות, שלא אהיה מספיק חדה בחושים שלי וחסרת רגישות והתרגשות אדע שסיימתי את הקריירה שלי כמאמנת מובילת דרך בהתעמלות אמנותית" , כך אלה סמופלוב, מאמנת ההתעמלות האמנותית שגידלה את נטע ריבקין והובילה אותה להופעה בשלושה משחקים אולימפיים (בייג'ינג 2008, לונדון 2012 וריו 2016), וכיום מאמנת את ניקול זליקמן שהשיגה באליפות העולם בבאקו (ספטמבר 2019) את הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 שנדחו לקיץ הבא, והיתה שותפה למדליית הכסף המדינתית ההיסטורית של ישראל כשאתה בקבוצה היו לינוי אשרם, ילנה טלגין וניקול ורנוקוב.
אלה, ילידת מינסק, גדלה כבת יחידה בבית להורים שוחרי ספורט. אמא שלה אנה, מורה להיסטוריה ומנהלת בית ספר הייתה בצעירותה שחקנית כדורסל ואביה ג'ניה היה מתאגרף. בהיותה בת ארבע וחצי הצטרפה לחוג התעמלות אמנותית (פעמיים בשבוע) ובנוסף השתלבה גם בחוג להחלקה אמנותית על הקרח.
היא אהבה את זה מאד אבל אחרי שנה, העדיפה להישאר בהתעמלות אמנותית בלבד. עם כניסתה לכתה א' הפעילות בהתעמלות אמנותית התקיימה במרכז ספורט אליו נדרשה לנסוע באוטובוס.
"הייתי צריכה ללכת מבית הספר לתחנת האוטובוס. הלכנו לשם מספר בנות יחד. אז, התפצלנו וכל אחת הלכה לפעילות שלה. לא היו מוניות ולא מכוניות פרטיות.
אני לא זוכרת שמישהי מחברותי זכתה להסעה מההורים. אף פעם זה לא היה לי קשה…הייתי ילדה עצמאית וממושמעת", נזכרת אלה שהייתה אלופת בילארוס לנערות (אישי) עד גיל 15, ובהמשך הצטרפה לנבחרת הקבוצתית לבוגרות של בילארוס, איתה זכתה במדליית ארד באליפות ברית המועצות.
בקבוצה איתה הייתה טאטיאנה ננאשבה, כיום מאמנת נבחרת בילארוס שהובילה את הנבחרת הזו לזכייה במדליית כסף במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 .
בשנים בה התחרתה בתחרויות האישיות, אימנה אותה אנה בראנובה, כיום המאמנת הראשית של נבחרת ספרד שזכתה במדליית הכסף במשחקים האולימפיים בריו 2016.
בגיל 17 פרשה אלה מפעילות תחרותית.
ב- 19 ביוני 1991, עלתה אלה לישראל עם בעלה ובתה.
המשפחה התמקמה בפתח תקווה. היא הגיעה לכאן עם תואר ראשון בכלכלה, מוסמכת במסאג' ובעלת התואר היוקרתי MASTER SPORT של ברית המועצות.
בתוך חמישה חודשים כבר החלה לעבוד כמאמנת בחוג התעמלות אמנותית בעיר. היא לא ידעה לדבר עברית ובמקביל לעבודתה למדה באולפן.
שנה לאחר מכן הצטרפה לקורס למאמנים בכירים מיוחד לעולים חדשים במכון וינגייט, וסיימה שם קורס למאמנות בכירות בהתעמלות אמנותית, מאמני חדר כושר ומאמני שחייה.
אלה עבדה סביב השעון לפרנסת המשפחה. לא נחה לרגע. היא הייתה מורה מחליפה למתמטיקה, ערבית וחינוך גופני בבית ספר יסודי בעיר, בחטיבת הביניים וגם בתיכון. משתיים בצהריים עבדה בהתעמלות אמנותית ובשמונה בערב היו לה שעתיים של חוגים לגברים ונשים.
בין לבין עבדה בנוסף כדוגמנית בעיקר בקמפיינים לעיצוב שיער של משה מרציאנו, שעד היום הוא הספר שלה…אחרי חמש שנים אינטנסיביות מאז עלתה לישראל, ב-1996 פגשה אלה לראשונה את נטע ריבקין.
"אני זוכרת את היום הזה, כאילו היה אתמול ולעולם לא אשכח אותו. זה היה בקיץ. אני גם זוכרת בדיוק מה לבשתי באותו מפגש. הלכתי על המדרכה בצד ימין של הכביש. נטע ואביה ארקדי ז"ל הלכו לפני.
הייתי שקועה במחשבות כשהראש והמבטים היו כלפי המדרכה. ראיתי את הרגליים הארוכות של נטע שלא נגמרו….ואת הידיים הארוכות מעבר לברכיים….הכל נראה לי מתאים מאד להתעמלות אמנותית",
נזכרת אלה וממשיכה לשתף אותנו: "אני עמדתי לפנות ימינה בפינת הרחוב בדרכי לאולם ההתעמלות. ארקדי עמד לפנות שמאלה.
אני, ללא בושה אמרתי להם: התבלבלתם…לאולם ההתעמלות אתם צריכים לפנות ימינה…
ארקדי עצר וסיפר לי שהוא מאמן כדורסל וכי נטע מצטרפת אליו. אני נזכרת במבט החכם שלה. הרגשתי שהיא מבינה מה אנחנו מדברים. שאלתי אותה איך קוראים לה והיא לא ענתה לי….היא בחנה אותי מכף רגל ועד ראש. סיכמתי עם אבא שלה שהיא תבוא לאולם למחרת אבל זה לא קרה.
רק כעבור חצי שנה היא הגיעה לאולם, ביוזמתה ומאז הכל היסטוריה. התחלתי לגדל ולטפח אותה. אימנתי במקביל עוד בנות באותה תקופה, אבל נטע הייתה כל הזמן תחת הבקרה המקצועית שלי", נזכרת אלה.
כבר בתחילת דרכה כמאמנת הבינה אלה שהיא עצמה מאד תחרותית ושהיא מאד אוהבת תוצאות. היא ראתה בנטע ריבקין שותפה מצוינת לדרך. לאלה יש את היכולת לזהות כשרון אצל מתעמלת והיא יודעת להוביל אותה להישגים.
במקביל לעבודה האישית עם נטע אימנה אלה את נבחרת הג'וניור של ישראל כשלצידה על הכוריוגראפיה איילת זוסמן. בסה"כ הובילה אלה נבחרות צעירות של ישראל לארבע אליפויות אירופה.
הפרק האולימפי של אלה סמופלוב החל ב-2008, במשחקים האולימפיים בבייג'ינג. שנה לפני המשחקים בבייג'ינג היא לקחה על עצמה לאמן את נבחרת ישראל יחד עם רעיה אירגו, וזאת במקביל לעבודתה עם נטע.
נבחרת ישראל סיימה בבייג'ינג במקום השישי. נטע ריבקין, כצעירת הספורטאיות במשלחת האולימפית של ישראל, סיימה במקום ה-14.
אחרי בייג'ינג השתתפה אלה בקורס שיפוט בינלאומי והייתה הישראלית הראשונה שקיבלה את הדרגה הגבוהה ביותר בשיפוט BRAVEE1 וזכתה לתואר MADAM, תואר אותו נשאו בזמנו רק שש נשים בעולם ההתעמלות האמנותית.
אלה המוכרת כמאמנת חרוצה מאד המשיכה לעבוד עם נטע כשהמשימה הברורה שלהן הייתה המשחקים האולימפיים בלונדון 2012. במקביל יחד עם רעיה אירגו ואיילת זוסמן הן אימנו את נבחרת ישראל.
2011 הייתה עבור אלה סמופלוב שנה הישגית שלעולם לא תשכח. נטע עשתה היסטוריה!
היא הייתה הישראלית הראשונה שזכתה במדליה כלשהי באליפות העולם. זה היה במונפלייה, כשנטע זכתה במדליית ארד בתרגיל החישוק.
באותה תחרות זכתה נבחרת ישראל לראשונה במדליה באליפות העולם. הנבחרת זכתה במדליית ארד בתרגיל המשולב סרטים וחישוקים. באותה שנה מופלאה נטע ריבקין הוסיפה לארון המדליות שלה גם מדליית כסף היסטורית באליפות אירופה במינסק בתרגיל האלות.
אלה גם מזכירה לנו שיחד עם נטע הן רשמו פרק חשוב בהיסטוריה של הענף בישראל. לראשונה, מתעמלת ישראלית זכתה לתואר הבינלאומי היוקרתי כשאלמנט מתרגיל הסרט שלה נרשם בהתאחדות הבינלאומית כאלמנט אורגינל.
במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 נטע ריבקין סיימה במקום השביעי בקרב רב, הישג שיא למתעמלת אמנותית מישראל והנבחרת הקבוצתית סיימה במקום השמיני.
אלה, פעמיים מאמנת השנה של הוועד האולימפי בישראל, המשיכה הלאה עם נטע להופעה שלישית שלה במשחקים אולימפיים, לריו 2016 והייתה שותפה לצוות האימון של נבחרת ישראל למשחקים האולימפיים בריו.
נטע סיימה במוקדמות במקום ה-13 ולא העפילה לגמר. נבחרת ישראל סיימה את המשחקים האולימפיים במקום השישי. לצד ההישגים האולימפיים של נטע ריבקין ראוי לציין כי אלה הובילה אותה ל-47 מדליות באליפויות עולם, אליפויות אירופה, תחרויות גראנד פרי וגביעי עולם ושבע זכיות בתואר אלופת ישראל.
מי שמכיר את אלה סמופלוב יודע שהיא אף פעם לא מגיעה לשובע. לא נחה לרגע. אף פעם לא מספיקות לה 12 שעות עבודה. תמיד חסרה לה עוד שעה….היא דורשת מעצמה הרבה מאד.
לתפיסתה, היא מהווה דוגמא אישית למתעמלות ולמאמנות צעירות. "בעבודה עם נטע הייתי רוב הזמן לבד וזה מאד קשה למתעמלת. כעסתי, צעקתי, הייתי קשוחה. מעולם לא הרגשתי ולו לרגע אחד שנמאס לי ממנה ולא מההתעמלות האמנותית. כל הדרך ראיתי לנגד עיני הצלחה משותפת אתה ונטע הייתה פרטנרית מדהימה במשך כל השנים. כשראיתי אותה בוכה, אמרתי לה: אפשר וצריך לבכות אבל שאנשים לא יראו …ואכן בשנה האולימפית בדרך ללונדון, למרות הקשיים הרבים והעייפות המצטברת ראיתי אותה לפעמים עם פרצוף חמוץ אבל לא ראיתי אותה בוכה" היא מספרת.
מאז פרישתה של נטע ריבקין, אלה מטפחת את ניקול זליקמן שבספטמבר 2019 השיגה את הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו, תהא זו עבורה הופעה רביעית במשחקים האולימפיים כמאמנת אישית-הישג יוצא דופן לכשעצמו בכל קנה מידה.
"ניקול נועדה להיות מתעמלת אמנותית עוד ברחם אמה לנה. בהיותה בת שלושה שבועות כבר הייתה באולם כי לנה חזרה לעבודה", היא מספרת.
אמא לנה אימנה את בתה עד סיום גיל הג'וניור. אלה תמיד סייעה לה כיוון ששתיהן עובדות יחד עם הדור הצעיר באגודה שלהן. "המעבר שלה אלי היה לגמרי טבעי. בהרבה מאד דברים אני משתפת את לנה. חשובה לי מאד דעתה המקצועית וחשוב לי לשמוע איך היא רואה את ההתקדמות של ניקול. היחסים בינינו מאד בריאים. אין בינינו מתחים. אני כל הזמן מקבלת ממנה פידבקים אבל בסופו של דבר האחריות המקצועית היא שלי. לנה היא בפירוש חלק משמעותי מאד בהתקדמות ובהצלחה של ניקול. בתחרויות חשובות חשוב לי מאד שלנה תהיה אתנו בצוות. בכל התחרויות אני מוציאה את ניקול למשטח. בתחרויות בהן אני שופטת איילת מוציאה אותה. חשוב מאד לעבוד בצוות. אי אפשר לעבוד לבד!".
ניקול התבגרה מאד בשנתיים האחרונות. בעבר, היא הייתה בוכה הרבה. "קיימנו שיחה פתוחה והבנתי שהיא מאד רגישה ולא רק על משטח ההתעמלות. זה קורה לה בסרטים שהיא רואה או בספרים שהיא קוראת.
"קיבלתי את זה ואנחנו עוברות יחד את תהליך ההתבגרות שלה. היום היא בוכה הרבה פחות", משתפת אותנו אלה, שלדבריה ניקול נולדה עם אופי מאד תחרותי והיא מאד אוהבת את הקהל.
אני מסבירה לה שבחיים הספורטיביים כמו בחיים בכלל יש קשיים והחכמה היא לדעת להתמודד ולהתגבר".
מה אנחנו לא יודעים על אלה סמופלוב?
שההתעמלות האמנותית עבורה זו דרך חיים, משפחה מורחבת ומקצוע. "תודה רבה שאני עוסקת במה שרציתי. בתחילת דרכי לא ידעתי שזה יהיה העולם שלי. אני קמה בבוקר עם התעמלות אמנותית ולפני שאני נרדמת בלילה אני סופרת בראש נקודות של ביצועים שהמתעמלות שלי צברו במשך היום. אני כל כך אוהבת את מה שאני עושה ואני לא מתעייפת אף פעם. ככל שהשנים עוברות כך אני יותר נעשית אנרגטית".
כשארקדי ז"ל אביה של נטע חלה בסרטן, הוא שאל אותה אם לדעתה נטע תהיה אי פעם אלופת ישראל?
"אני בביטחון מלא אמרתי לו שהיא לא רק תהיה אלופת ישראל, אלא היא גם תזכה במדליות באליפות העולם ואליפות אירופה".
שהמשימה הקשה ביותר שהוטלה עליה אי פעם הייתה להודיע לנטע שאביה חולה בסרטן. "אני לא יודעת מאיפה לקחתי את כוחות הנפש לומר לה את זה" היא נזכרת.
שהיא פגשה בחיים שלה הרבה אנשים טובים אבל יש שתיים שהיא מגדירה אותן כצוות המזל שלה: לנה זליקמן אתה היא עובדת יחד כבר 26 ו"מספיק לנו מבט עין כדי להבין האחת את השנייה ואיילת זוסמן. אני רואה בהן פרטנריות כצוות מנצח לכל החיים".
שמאז תרגיל הכדור שנטע ריבקין ביצעה בלונדון והכדור ברח לה היא הוציאה אותה למשטח בתחרויות, אבל לא ראתה את הביצועים שלה. "לא ראיתי את ההופעה המזהירה שלה בגמרים בלונדון. הוצאתי אותה למשטח, נתתי לה בטחון מלא שאני סומכת עליה אבל לא יכולתי לראות אותה. ההתרגשות גברה עלי בכל מובן. אטמתי את האוזניים, הדופק שלי עלה ל- 210 , הסתתרתי מאחורי הוילון ואדי קרבצוב המעסה שלנו סימן לי V שנטע הציגה תרגיל מצוין. נטע עצמה לא ידעה שאני לא רואה אותה!".
שכל הדרך לריו 2016 אלה לא ראתה את הביצועים של נטע בתחרויות. מי שהיו לצידה היו לנה ואיילת. "בתחרויות הגדולות יצאתי אחרי ביצוע תרגיל וישבתי לצידה במושב ה-KISS&CRY לתמוך בה בכל מצב". חברים אומרים עליה שעם כל הקשיחות שלה היא אשה מאד רגישה. "אני שונאת לא להצליח. אם משהו לא מצליח לי אני אוכלת את עצמי…אני שואלת את עצמי מה קרה ואני מקדישה הרבה זמן ללמידה למה לא הצליח. במצב כזה המוטיבציה שלי עולה, ואני מיד חושבת מה לשנות".
אלה מעידה על עצמה שכשהיא טועה, היא יודעת לקבל ביקורת ולומר "סליחה..טעיתי".אלה היא אשת מעשים. אין אצלה מריחות. היא אוהבת ת'כלס. "לפעמים לא אוהבים את הסגנון שלי אבל זו אני: לטוב ולרע" היא אומרת ומדגישה שהיא מוקפת באנשים טובים ואף פעם אינה מתביישת לבקש עזרה בכל תחום כשהיא צריכה. "וכשמבקשים ממני סיוע אני אהפוך את העולם כדי לעזור".
שהיא גאה לעבוד באגודתה מכבי ת"א עם דור צעיר של מאמנות שהיו מתעמלות שלה: מורן בוזבוסקי שהייתה קפטנית נבחרת ישראל בלונדון 2012 והיום היא מנהלת שלה באגודה ואלונה קושבצקי, שהייתה קפטנית נבחרת ישראל בריו 2016 ומאמנת היום צעירות אתה באגודה.
שהחלום הגדול של אלה סמופלוב היא זכייה של מתעמלת ישראלית במדליה אולימפית. "אני רואה שלינוי קרובה לזה מאד. אני שותפה לעשייה הזאת בדיוק כמו שאיילת זוסמן שותפה בהצלחה של ניקול זליקמן ועוד קודם לכן בהצלחה של נטע ריבקין. לא בכדי אנחנו עובדות יחד כצוות כבר עשר שנים".
לסיום אלה משתפת אותנו במשהו אישי מאד. היא מדברת על שתי הנשים הכי חשובות לה בחיים: אמא שלה לנה ובתה אולה. אין יום שהיא לא משוחחת איתן בטלפון. "אני עושה כל שביכולתי להעניק לאמא שלי שחיה במינסק כמה שיותר אושר ולשמור על הבריאות שלה למרות שהיא שם ואני כאן".
ועל מערכת היחסים עם בתה היא מספרת: "הייתי אמא טובה מאד. הייתי מאמנת קשוחה ולפעמים זה הלך אתי הביתה. היום אני מבינה כמה חשוב לדעת להפריד בין העבודה על משטח ההתעמלות למה שקורה בבית.
נכון שההתעמלות האמנותית היה מרכז החיים שלי אבל היום אני יודעת שצריך לדעת לנווט.
לפעמים אני רוצה לחזור אחורה בזמן כדי לתת חיבוק גדול יותר לבת שלי", היא אומרת בגילוי לב.