"ראיון השבוע" – עם אירה ויגדורצי'ק

"ראיון השבוע" – עם אירה ויגדורצי'ק

מאת: הוועד האולימפי בישראל

"בשבילי לראות את דגל ישראל מונף בתחרות בינלאומית זה מהות האימון. עבורי, אימון התעמלות אמנותית זה אורח חיים. אילו היתה לי שעה נוספת ביממה, גם אותה הייתי נותנת למה שאני הכי אוהבת לעשות-התעמלות אמנותית" כך, אירה ויגדורצ'יק, מאמנת נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית הרואה בעובדה שהצליחה להביא את נבחרת ישראל העכשווית למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, מהמקום ה-6 באליפות העולם שהיתה בספטמבר האחרון בבאקו, כהישג הגדול ביותר שלה בקריירה.

אירה עלתה לישראל ממוסקבה, בהיותה נערה בת 15 וחצי. היא גדלה להורים ציוניים, בתקופה אנטישמית מאד ברוסיה. המשפחה חיכתה לאשרת העלייה לישראל כשנתיים. אביה, שלמה קריימרמן ז"ל , היה מנהל בית ספר ומורה להיסטוריה. "לעולם לא אשכח איך אבא נכנס יום אחד הביתה ואמר לאמא שלי שהוא לא יכול לשקר יותר לתלמידים שלו ואנחנו עוזבים את מוסקבה ונוסעים לישראל. לא ידענו בדיוק לאן אנחנו נוסעים...ביקשתי ממנו דבר אחד, שיבדוק אם יש בישראל התעמלות אמנותית..."

משפחתה של אירה, ההורים ואחיה המבוגר ממנה ב-12 שנים הגיעה לחדרה. באמצעות הצלב האדום הגיעה אירה לרחל שוגר,מאמנת נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית ובעלה מאיר שהיה בזמנו (1979) גרה אצלם והתאמנה אצל רחל שוגר. אחרי כחצי שנה עברה אירה לגור אצל אילנית אלעזר, מי ששימשה כעוזרת מאמנת של רחל . היא גילתה רמה מקצועית גבוהה ותוך תקופה קצרה יצאה לייצג את ישראל בתחרות בינלאומית בקורביי בה סיימה במקום ה-25. כעבור כשנה וחצי של אימונים בחולון ביקשה אירה לעבור להתחנך בפנימייה, עברה להדסים והתאמנה בוינגייט.

אירה פרשה מפעילות תחרותית עם גיוסה לצה"ל. היא שירתה כמדס"ית בג'וליס ובהמשך התקבלה ללימודים במכללה למורים לחינוך גופני במכון וינגייט. כאן הגיעה נקודת המיפנה בחייה. אילנית אלעזר, שיצאה כמאמנת למשחקים האולימפיים בסיאול 1988 עם רקפת רמיגולסקי ושולמית גולדשטיין, ביקשה מאירה להחליף אותה כמאמנת בחולון לתקופה של חודש.....

אילנית לא חזרה לישראל אחרי סיאול. "מאז הכל היסטוריה.... מאז, לא עזבתי את תפקידי כמאמנת בחולון. התחלתי לאמן מתוך ציונות. רציתי להיות שווה בין שוות והטובה בין הטובות כמי שמובילה את נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית. מאז, הגשמתי את חלומי. המדליות בהן זכתה נבחרת ישראל בהיותי מאמנת הנבחרת בכל שנות עבודתי, הן מהות החיים שלי. כשאני רואה את דגל ישראל מונף באולמות שונים ברחבי העולם אני מתמלאת גאווה לאומית ואנרגיה. זוהי הסיבה העיקרית בשבילה אני קמה בבוקר. בעד שום כסף בעולם שיציעו לי, לא אעבור לאמן במדינה אחרת. אני ציונית ואם אאמן נבחרת לאומית אחרת אני יאבד את המשמעות שלי בחיים" מסבירה אירה.

למדנו במהלך הראיון עם אירה שבזמן תחרות היא לא בלחץ, והיא לא מרגישה כלום כמו שהיא מתארת."אני מתפקדת כמכונה נטולת רגשות. אני מכניסה את עצמי ואת המתעמלות למצב של תיפקוד קר כמכונות. גם כשמסתיים תרגיל, אני לא יושבת עם הבנות עד לקבלת הציון. אני מוצפת ברגש ואני צריכה את הזמן שלי כדי לצאת אליהן חזקה, מנוטרלת רגשות כדי להזיז את כולן קדימה להמשך המשימה".

אירה מקפידה על שיגרה יומיומית קבועה. היא מחנכת את עצמה ואת הספורטאיות שלה לטון קבוע והתנהגות קבועה.

המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 יהיו הפעם השלישית של אירה ויגדורצ'יק כמאמנת נבחרת ישראל. אירה נזכרת באליפות אירופה שהיתה ב-2018 בה סיימה הנבחרת שלה במקום האחרון. "כאב לי מאד. מעולם לא הפסדתי... אני אדם המאמין בדרך שלו. נכנסתי לשלב הניתוח המקצועי ומיד הצבתי מטרה ברורה: הגעה למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. עסקתי במציאת דרך איך להרים את הבנות חסרות הניסיון הבינלאומי, ואיך להחדיר בהן את האמונה בעצמן, ידע מקצועי, שליטה בגוף, בנפש ובמכשיר. אמרתי להן: תלכו אחרי...השמיים הם אפילו אינם הגבול".

כשנה לאחר מכן, באליפות העולם 2019 בבאקו, סיימה נבחרת ישראל במקום ה-6 והשיגה את הכרטיס המיוחל למשחקים האולימפיים בטוקיו.

לצידה בעבודה היומיומית כמאמנת וכוריוגראפית עובדת בתה רחלי ויגדורצ'יק, מתעמלת אמנותית אולימפית שהופיעה בנבחרת ישראל במשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008. רחלי היא יד ימינה של אירה."רחלי מכירה אותי בעל פה. קל לי מאד להסביר לה מה אני רוצה ביצירת התרגילים. אנחנו לא צריכות לדבר....היא מכירה אותי מצוין. היא המאזנת ביני ובין הבנות והפוך. היא יודעת לדבר עם הבנות בשפה שהן מבינות. היא מעבירה לי מהן מסרים ואני מעבירה לבנות מסרים באמצעותה".

מה אנחנו לא יודעים על אירה ויגדורצ'יק?

"אני אשה מאד רגישה המסתירה את הרגשות שלי. רק בודדים, אלה שאני סומכת עליהם שלא יפגעו בי, מצליחים לקלף אותי. יש לי רגישות גבוהה למתעמלות שלי. חושבים שאני לא חשה את כאבן. זה ממש לא נכון. אני לא מראה להן את הרגישות הזאת כדי לייצר אצלן את הכוח להמשיך להתמודד"

אירה משתפת אותנו בעובדה שיש לה הרבה מאד אמנות טפלות. הנה כמה מהן:

• היא לא מנקה את הבית בערב. היא מרגישה שזה לא יעשה לה טוב ביום שלמחרת.
• היא לא לוקחת שום פריט בצבע צהוב לאימון או לתחרות.
• היא לא מעבירה כסף מיד ליד כשהיא צריכה לתת למישהו. היא מניחה אותו על השולחן.
• לפני תחרות היא מרגישה איזה צבע בגד שתלבש יעשה לה טוב. כשהתחרות הולכת טוב היא מקפידה ללבוש אותו בגד. אם משהו לא הלך טוב, היא מחליפה את צבע הבגד שגם הוא נבחר לפי תחושות.

ולסיום, המסר של אירה לספורטאים וספורטאיות צעירים: "אם אלוהים נתן לך כישרון, עליך לממש וליישם אותו. תהיו גאים בזכות הגדולה הניתנת לכם לייצג את מדינת ישראל. אם יש לך צ'אנס תמיד תיקחו אותו ותעשו הכל כדי להצליח בתפקידכם כשגרירים של מדינת ישראל".

אירה ויגדורציק
No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.