"הרגע ששינה את חיי" עם השייט האולימפי איתן פרידלנדר

"הרגע ששינה את חיי" עם השייט האולימפי איתן פרידלנדר

מאת: הוועד האולימפי בישראל

מאז שהוא נולד הוא אכל חול וים....
איתן פרידלנדר (63), שייט 470 אולימפי מטובי השייטים בעולם, גדל בבית בו אביו אלי, היה איש ים ברמ"ח אבריו. אלי היה המנהל המקצועי של הפועל בת ים בשייט, המנהל המקצועי של איגוד השייט בישראל ומאמן נבחרת ישראל (בהולנדי המעופף) למשחקים האולימפיים במינכן 1972 שהופסקו בגלל רצח הי"א.

איתן היה שייט צעיר (14) שהגיע למינכן עם משלחת שייטי נוער מצטיינים. הם גרו סמוך למשלחת השייטים האולימפיים באתר השייט בקיל. "מה שחרוט בזיכרוני הוא שחזרנו לארץ עם הארונות של הי"א. אני גם זוכר שברגע שנודע דבר האסון הוגברה באופן קיצוני השמירה על הכפר האולימפי של השייטים ולא נתנו לי לראות את אבא שלי וגם לא לדבר אתו. בודדו אותנו ולא קיבלנו הנחיות איך להתנהל. פגשנו את המשלחת הישראלית במינכן בשדה התעופה וטסנו לארץ. חוויתי טראומה קשה שהותירה בי פחד שנים רבות. הטראומה הזאת ליוותה אותי שנים רבות. באנו לייצג את מדינת ישראל באירוע הספורט הכי טהור ונקי מפוליטיקה ומצאנו את עצמנו מאויימים" משחזר איתן.

את מרבית שנותיו כשייט עשה עם שמשון ברוקמן. האירוע המשמעותי ביותר עבורו בספורט היה אליפות העולם הראשונה לנוער בדגם 420 בה זכו השניים במדליית הזהב והוכתרו לאלופי העולם. "הייתי נער בן 14 והיתה זו התחרות הבינלאומית הראשונה של שמשון ושלי. הצלחנו בה מאד, התגברנו על כל מיני תקלות והבאנו בעצם לידי ביטוי ניצוץ של יכולות טובות והישגיות. שם בעצם הבנתי כמה קשה צריך לעבוד כדי להמשיך ולהצליח. הבנתי שהשייט הוא 90% עבודה קשה ו-10% כישרון. בתחרות הזו למדתי להכיר את שמשון והצבנו לעצמינו מטרות גבוהות לשנים הבאות. כיוונו עצמינו לדגם האולימפי -470 . כשאמרנו שאנחנו שואפים להיות אלופי העולם ואלופי אירופה בדגם ה-470 אמרו לנו: שבו בשקט שלא יחשבו שאתם משוגעים. שנה לאחר מכן כבר זכינו במדליית ארד באליפות אירופה בדגם הזה".

הצמד פרידלנדר וברוקמן עשה חייל וזכה במדליות באליפויות עולם ואליפויות אירופה בשני הדגמים: 420 ו-470. ב-1976 הם זכו במדליית ארד באליפות העולם ב-420, ב-1977 זכו במדליית ארד באליפות אירופה ב-470, ב-1978 זכו במדליית כסף באליפות אירופה ב-470 וב-1979 הוכתרו לאלופי אירופה בדגם זה. ב-1980 נבחרו לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים במוסקבה ונשארו בארץ בגלל החרם שהובילה ארצות הברית על המשחקים במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. במשחקים אלו השתתפו רק כ-5000 ספורטאים מ-80 מדינות.

איתן ושמשון החליטו להמשיך הלאה בדרך למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1984 והמשיכו להוכיח יכולות טובות לאורך כל הקמפיין. הם זכו במדליית כסף באליפות אירופה (1982) ובמדליית ארד באליפות העולם (1983) וסללו את דרכם למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס בהם סיימו במקום השמיני.
"מבחינתנו זו היתה אכזבה. היינו מועמדים למדליה אולימפית. התכוננו בצורה קפדנית לתנאי ים ומזג אוויר מאד מסויימים. במשך ארבע שנים התאמנו בכל קיץ בלוס אנג'לס בתקופה המקבילה למשחקים האולימפיים. פיתחנו ציוד ויכולות בתנאים האלו ועם פתיחת המשחקים האולימפיים בקיץ 1984 הופתענו....לא היתה רוח. ניסינו לעשות את המיטב. כל יום כשיצאנו לשיוטים אמרנו לעצמנו שחרף התנאים המיוחדים שלא הכנו עצמנו אליהם, אנחנו יוצאים במטרה לנצח. ניסינו לשנות דברים בסירה שתתאים למזג האוויר אבל זה לא הספיק בשביל לזכות במדליה" משחזר איתן.

השניים ניסו להמשיך למשחקים האולימפיים בסיאול 1988 אבל הם לא הצליחו להשיג את הכרטיס האולימפי. איתן פרש בהיותו בן 30 ושמשון המשיך תקופה נוספת עם אחיו גיא. לשניים מקום של כבוד בהיכל התהילה של הספורטאים היהודים במכון וינגייט.

איתן סגר מעגל אולימפי בהיותו מאמן נבחרת ישראל (נשים וגברים) למשחקים האולימפיים באטלנטה 1996. זו היתה הפעם הראשונה בהם התחרו נשים בדגם 470 במשחקים האולימפיים. הצוות של ישראל שני קדמי וענת פבריקנט סיים במקום ה-12. צמד הגברים האחים רן וניר שנטל סיים במקום ה-19.

לאחר המשחקים האולימפיים הפסיק איתן לאמן ומונה למנהל המקצועי והאחראי להכנות האולימפיות של איגוד השייט עד אחרי זכייתו של הגולש גל פרידמן במדליית הזהב האולימפית באתונה 2004.
השייט עבור איתן פרידלנדר הוא כל עולמו. "נולדתי לזה ונשאבתי לשם כל כולי. השיחות בבית היו סביב שייט. ברגע שהתחלתי להתמקצע הזנחתי דברים אחרים כולל לימודים וחברים. היו ימים שיצאתי מהבית בחמש לפנות בוקר כדי להגיע לאימון בשמונה בבוקר בנהריה עם שמשון. היו ימים שגם ישנתי אצלו בבית" נזכר איתן שעם גיוסו לצה"ל חל שינוי מהותי בתנאים שלו. הוא שירת יחד עם שמשון בבסיס הדרכה של חיל הים בחיפה ואז החלה עבורינו תקופת הפריחה. זכינו לתנאים מיטביים. התאמנו כל יום, הפכנו מקצוענים במלוא מובן המילה. היה לנו מאמן אישי, השייט האולימפי יאיר מיכאלי שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים במינכן, הוצמד לנו מאמן כושר. אנחנו היינו רק צריכים להתאמן. הקדמנו למעשה בגישה המקצוענית שלנו את העולם כולו".

במבט לאחור איתן מרגיש שמהספורט תרם רבות לעיצוב אישיותו ולמי שהוא היום."הרווחתי תובנות של מצוינות, התמדה, הישגיות ויכולת להתמודד ולהתגבר על קשיים וכישלונות שחישלו אותנו. שמשון ואני אנשים ריאלים. ידענו לנתח את הדברים ואף פעם לא האשמנו משהו או מישהו אחר. אף פעם לא אמרנו שהמפרשים לא בסדר או שהסירה לא טובה. לקחנו תמיד את מלוא האחריות המקצועית עלינו. בשייט, מי שמבצע פחות שגיאות מנצח".

מגיל צעיר הקדיש איתן את עצמו לפרטים הקטנים, עיקרון המלווה אותו בחיים וכך הוא נוהג בכל דבר שהוא נוגע. הוא לדבריו לא מעגל פינות. "לא נולדים עם הישגיות אלא רוכשים זאת עם השנים" הוא מציין.
איתן אוהב לשוט ונהנה מהשייט גם היום. "אני יודע לצאת לשוט גם ללא תחרות" אומר מי שבשנים האחרונות מרבה לשוט ביאכטות ובקטמרן.

לאחרונה נבחר על ידי ועדה בינלאומית להקים צוות ישראלי לקראת סבב תחרויות יוקרתי המתוכנן להתקיים בספטמבר הקרוב בשוויץ, בו ישתתפו ספורטאים מ-50 מדינות (צוות אחד מכל מדינה).

איתן קורא לבני נוער להתנסות בשייט ענף ספורט שלדבריו "מכין אותך לחיים. לומדים להתמודד עם מזג האוויר וחוסר הוודאות, אתה לומד עבודת צוות ושיתוף עם בן זוג לסירה מהי, לומדים להיות אחראיים ולא לקחת סיכונים מיותרים כי בים אפשר להסתבך. "ענף השייט הוא ספורט לכל החיים. צאו לשוט!"

מסכם איתן פרידלנדר, כיום מנכ"ל חברה לשיווק ציוד ימי.

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.